לוט - היסטוריית גרסאות

להתראות: /* בחסידות */

2021-10-31T11:03:02Z

בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:03, 31 באוקטובר 2021
שורה 23:		שורה 23:
	ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות [[עתיק]] ב[[בינה]], ועל ידי בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמונית מן חכמה ובינה דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.		ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות [[עתיק]] ב[[בינה]], ועל ידי בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמונית מן חכמה ובינה דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5284170#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה אשת לוט הפכה לנציב מלח?]''' {{בית חבד}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פרשת לך לך]]		[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
	[[קטגוריה:האבות]]		[[קטגוריה:האבות]]
	[[קטגוריה:פרשת וירא]]		[[קטגוריה:פרשת וירא]]

פולע: הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

2021-02-22T20:46:22Z

הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:46, 22 בפברואר 2021
שורה 4:		שורה 4:
	ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי הייתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשה של [[ארץ ישראל]] ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.		ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי הייתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשה של [[ארץ ישראל]] ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.

	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ~~ה[[מלאכים]]~~ מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה המלאכים מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

	לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.		לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.
שורה 16:		שורה 16:
	הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.		הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.

	הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה\|[[רשימות]].}}		הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת{{הערה\|[[רשימות]].}}.

	==בחסידות==		==בחסידות==
	קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט בגימטריה [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.		קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט בגימטריה [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.

	ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות [[עתיק]] ב[[בינה]], ועל ידי בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמונית מן חכמה ובינה דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.		ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות [[עתיק]] ב[[בינה]], ועל ידי בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמונית מן חכמה ובינה דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-17T04:49:18Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 17 בדצמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==במקרא==		==במקרא==
	ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי ~~היתה~~ מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשה של [[ארץ ישראל]] ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.		ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי הייתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשה של [[ארץ ישראל]] ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.

	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

יוסי מ.: added Category:פרשת וירא using HotCat

2020-11-06T20:00:53Z

added Category:פרשת וירא using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:00, 6 בנובמבר 2020
שורה 26:		שורה 26:
	[[קטגוריה:פרשת לך לך]]		[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
	[[קטגוריה:האבות]]		[[קטגוריה:האבות]]
			[[קטגוריה:פרשת וירא]]

אליהו ב. ב־00:14, 25 באוקטובר 2020

2020-10-25T00:14:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:14, 25 באוקטובר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~לוט~~''' היה אחיין של אברהם אבינו (בן אחיו הרן), אביהם של עמון ומואב (דרך בנותיו), מלך המשיח היוצא ~~מדוד~~ המלך נמנה על צאצאיו.		'''לוֹט''' היה אחיין של [[אברהם אבינו]] (בן אחיו הרן), אביהם של עמון ומואב (דרך בנותיו). [[מלך המשיח]] היוצא מ[[דוד המלך]] נמנה על צאצאיו.

	==במקרא==		==במקרא==
	ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם ~~יורשו~~ של ארץ ישראל ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.		ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשה של [[ארץ ישראל]] ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.

	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.
שורה 17:		שורה 17:

	הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה\|[[רשימות]].}}		הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה\|[[רשימות]].}}

	==בחסידות==		==בחסידות==
	קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט ~~בגי'~~ [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.		קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט בגימטריה [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.

			ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות [[עתיק]] ב[[בינה]], ועל ידי בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמונית מן חכמה ובינה דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.

	ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות עתיק בבינה, וע"י בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמוני' מן חו"ב דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			[[קטגוריה:פרשת לך לך]]
	[[קטגוריה:האבות]]		[[קטגוריה:האבות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:37:18Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 16:		שורה 16:
	הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.		הרבי תולה זאת במחלוקת המדוברת ב[[מסכת שבת]], בנידון שהאדם זקוק לשאת כדי [[יין]] לפנות מקום לאורחיו, אם עדיף שישא בבת אחת כמות גדולה, מה שיהפוך את המאמץ לגדול יותר באיכות, או שמא עדיף שיסחוב כמויות קטנות יותר בפעמים רבות, מה שיהפוך את המאמץ לקטן יותר באיכותו, אם כי לגדול יותר בכמותו. נמצא כי אותה מחלוקת, האם יש להחשיב איכות או כמות, תכריע את הדבר בעניננו.

	הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{~~הערת שוליים~~\|[[רשימות]].}}		הרבי מבאר כי הדבר הינו חילוק משמעותי הלכה למעשה; שהרי אם גופה נשאר ב[[עצמותו]] ונס הופך אותו למציאות של מלח, נמצא כי הוא מטמא טומאת מת, אך אם גופה נתהפך לגמרי למציאות חדשה של מלח, וודאי שאינו מטמא מת.{{הערה\|[[רשימות]].}}
	==בחסידות==		==בחסידות==
	קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט בגי' [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.		קודם הבירור היה לוט כלול באברהם בקדושה כמו סיגים אשר קודם הצירוף ובירור מעורבים הם עם [[זהב]]. ולכן לו"ט בגי' [[שם מ"ה]], כי הוא בחינת ה[[אחוריים]] דשם מ"ה. אך הוא מקור [[חכמה]] ו[[בינה]] ד[[קליפה]], לכן נקרא לוט לשון קללה, ולכן הלך לוט את אברהם קודם הבירור.

נרקיס: לוט לא היה בן דודו של אברהם

2020-08-11T13:32:35Z

לוט לא היה בן דודו של אברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:32, 11 באוגוסט 2020
שורה 2:		שורה 2:

	==במקרא==		==במקרא==
	ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של לוט ~~בן דודו~~, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשו של ארץ ישראל ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.		ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של אחיינו לוט, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשו של ארץ ישראל ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.

	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ~~ומצוים~~ עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

	לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.		לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.

	==אשת לוט==		==אשת לוט==
	לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.		לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.

קרייזי אבאוט משיח ב־03:20, 11 בנובמבר 2016

2016-11-11T03:20:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:20, 11 בנובמבר 2016
שורה 21:		שורה 21:
	ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות עתיק בבינה, וע"י בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמוני' מן חו"ב דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.		ולכן יצא מלוט עמון ומואב אשר יצאה מהם רות המואביה ונעמה העמונית כי מואב היא בחינת חכמה דקליפה ונעמה הוא לשון נועם בינה התגלות עתיק בבינה, וע"י בירור יצאה רות המואביה ונעמה העמוני' מן חו"ב דקליפה ואחר הבירור נפרדו סיגי לוט מאברהם{{הערה\|תורה אור לך לך יא, ד}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~חקירות תלמודיות~~]]		[[קטגוריה:האבות]]

שלום ב־06:25, 6 בנובמבר 2016

2016-11-06T06:25:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:25, 6 בנובמבר 2016
שורה 4:		שורה 4:
	ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של לוט בן דודו, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשו של ארץ ישראל ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.		ב[[פרשת לך לך]] מסופר כי היתה מריבה בין רועיו של אברהם לרועיו של לוט בן דודו, אם מותר לרעות את בהמותיהם בשדות זרים, בעקבות טענתו של לוט כי הוא יורשו היחיד של אברהם אבינו וממילא גם יורשו של ארץ ישראל ששייכת לו (טענה מופרכת לאור העובדה כי ארץ ישראל עדיין לא ניתנה לאברהם אבינו ובוודאי שלא ללוט). בעקבות מריבה זו מבקש אברהם אבינו מלוט "הפרד נא מעלי", והם נפרדים זה לדרך הקדושה ולוט לסדום - מקום של רשעים.

	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את [[לוט]] ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

	[[לוט]] בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.		לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.
	==אשת לוט==		==אשת לוט==
	לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.		לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.
	הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של [[לוט]] שנתהפכה לנציב [[מלח]], האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של [[לוט]] נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהותו למהות חדשה של מלח.		הרבי חוקר, בנוגע לאשתו של לוט שנתהפכה לנציב [[מלח]], האם מדובר בנס תמידי, באופן שגופה של אשת לוט נשאר בעצם במהותו הקודם אלא שנס הופך אותו כל רגע מחדש לנציב מלח, או שמא מדובר בנס חד פעמי שהפך את גופה לנציב מלח, ומעתה והלאה אין נצרכים עוד לנס כדי שיהיה נציב מלח, כי הוא התהפך ממהותו למהות חדשה של מלח.

	ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר ב'''[[כמות]]''', שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא ה[[גוף]] נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי ה[[בשר]] נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.		ברור הדבר, כי הדבר תלוי מה מהם נס גדול יותר; האם נס תמידי, שהינו קטן יותר, כלומר - הפיכה תמידית של גופה לנציב מלח הינו נס גדול יותר ב'''[[כמות]]''', שהרי הינו נס תמידי, אם כי באיכותו הנס קטן יותר, שהרי הנס לא הפך את גופה למהות אחרת של מלח, אלא ה[[גוף]] נותר במהותו, וישנו דבר זמני ההופך אותו למלח. מצד שני אם הנס היה נס חד פעמי שהפך את מהות גופה למלח מוחלט, נמצא כי באיכותו הנס גדול יותר, שהרי ה[[בשר]] נתהפך למלח מוחלט, אם כי בכמות הנס קטן יותר, מכיון שהינו נס חד פעמי.

שלום ב־06:24, 6 בנובמבר 2016

2016-11-06T06:24:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:24, 6 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	לוט היה אחיין של אברהם אבינו (בן אחיו הרן), אביהם של עמון ומואב, מלך המשיח היוצא מדוד המלך נמנה על צאצאיו.		'''לוט''' היה אחיין של אברהם אבינו (בן אחיו הרן), אביהם של עמון ומואב (דרך בנותיו), מלך המשיח היוצא מדוד המלך נמנה על צאצאיו.

	==במקרא==		==במקרא==
שורה 6:		שורה 6:
	ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את [[לוט]] ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.		ב[[פרשת וירא]] מסופר כי ה[[מלאכים]] שנשלחו להפוך את סדום ועמורה מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. הוא מכניס את האורחים לביתו וה[[קול]] יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה ה[[מלאכים]] מוציאים את [[לוט]] ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני ש[[הקב"ה]] מחריב את העיר.

	[[לוט]] בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, [[לוט]] ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן.		[[לוט]] בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי ה[[מבול]] בזמן [[נח]]. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. מעשה זה זוכה לשבח בגמרא - עקב כוונתם הרצויה, אך לגנאי - עקב כך שפרסמו את המעשה בשמות הילדים מואב ועמון, לגנאי מיוחד "זוכה" אמו של מואב שקראה לבנה בשם המורה על היותו בנה של אביה.
	==אשת לוט==		==אשת לוט==
	לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.		לאחר שאשת לוט הסתכלה - בניגוד לציווי המלאך - במהפכת סדום, היא נהפכה לנציב מלח.