לעקאח - היסטוריית גרסאות

ספרא רבא ב־12:24, 14 בנובמבר 2025

2025-11-14T12:24:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:24, 14 בנובמבר 2025
שורה 42:		שורה 42:
	בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.		בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.

	החל משנת תש"נ ~~מחלק~~ הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.		החל משנת תש"נ חילק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.

	בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.		בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.

מ. רובין: צ'קטי

2025-11-14T07:29:57Z

צ'קטי

ה' טבת: הגהה

2025-11-12T19:02:58Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:02, 12 בנובמבר 2025
שורה 42:		שורה 42:
	בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.		בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.

	החל משנת תש"נ ~~מחלק~~ הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.		החל משנת תש"נ חילק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.

	בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.		בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.

200.12.168.32: /* היסטוריה */

2025-10-03T18:59:02Z

היסטוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:59, 3 באוקטובר 2025
שורה 11:		שורה 11:
	העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט\|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה\|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}.		העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט\|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה\|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}.

	העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט"ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו"לעקאח"{{הערה\|"מנהג חודש שבט, רי"א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם" ('''מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ"ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}}		העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט"ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו"לעקאח"{{הערה\|"מנהג חודש שבט, רי"א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם" ('''מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ"ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}}.

	===בערב יום הכיפורים===		===בערב יום הכיפורים===

200.12.168.32 ב־18:58, 3 באוקטובר 2025

2025-10-03T18:58:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:58, 3 באוקטובר 2025
שורה 56:		שורה 56:
	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

	הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.		הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

147.236.121.18 ב־17:26, 30 בספטמבר 2025

2025-09-30T17:26:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:26, 30 בספטמבר 2025
שורה 22:		שורה 22:
	במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה\|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה\|רזא דעובדא.}}.		במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה\|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה\|רזא דעובדא.}}.

	הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת האזינו ~~תשמ~~"ט.}}.		הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|שיחת שבת פרשת האזינו תש"נ.}}.

	==אצל רבותינו נשיאינו==		==אצל רבותינו נשיאינו==

ב. א. א. ב־12:46, 2 במאי 2025

2025-05-02T12:46:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:46, 2 במאי 2025
שורה 35:		שורה 35:
	מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה\|שם=מנהגים}}.		מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה\|שם=מנהגים}}.

			[[קובץ:תור לעקאח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|תור ללעקאח באחת משנות המ"ם]]
	בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.		בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.

שיע בוט: החלפת טקסט – "למרת " ב־"ל"

2025-04-14T14:12:31Z

החלפת טקסט – "למרת " ב־"ל"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 14 באפריל 2025
שורה 53:		שורה 53:
	כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.		כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.

	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי ~~למרת רבקה~~ כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

	הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.		הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.

שיע בוט: החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

2024-12-11T19:03:31Z

החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024
שורה 27:		שורה 27:
	מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.		מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.

	כך ~~לדוגמא~~ בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.		כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.

	גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.		גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.
שורה 51:		שורה 51:
	לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.		לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.

	כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך ~~לדוגמא~~ כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.		כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.

	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי למרת רבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי למרת רבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

חב"דפדי פעיל: /* קישורים חיצוניים */

2024-04-30T21:51:22Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:51, 1 במאי 2024
שורה 68:		שורה 68:
	*'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}		*'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}

			{{במחיצת הרבי}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{במחיצת הרבי}}~~
	[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]		[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
	[[קטגוריה:יום הכיפורים]]		[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
	[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]		[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:12, 14 באפריל 2025
שורה 53:		שורה 53:
	כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.		כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.

	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי ~~למרת רבקה~~ כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

	הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.		הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 11 בדצמבר 2024
שורה 27:		שורה 27:
	מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.		מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.

	כך ~~לדוגמא~~ בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.		כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.

	גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.		גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.
שורה 51:		שורה 51:
	לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.		לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.

	כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך ~~לדוגמא~~ כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.		כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.

	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי למרת רבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי למרת רבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:29, 14 בנובמבר 2025
שורה 14:		שורה 14:

	===בערב יום הכיפורים===		===בערב יום הכיפורים===
	בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה\|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה\|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד ~~זצ"ל~~ מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה\|שם=מנהגים\|ספר המנהגים עמוד 58.}}.		בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה\|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה\|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה\|שם=מנהגים\|ספר המנהגים עמוד 58.}}.

	טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה\|ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש}}.		טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה\|ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש}}.

	המנהג התפשט עוד קודם לדורו של [[הבעל שם טוב]], שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר" (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב"ה]] יתן לך שנה טובה). [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מוסיף על כך ואומר "אַ זיס יאָר" (תרגום: שנה מתוקה){{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=~~%D7%99%D7%95%D7%9D~~+~~%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D~~ תורת מנחם תשי"א]}}.		המנהג התפשט עוד קודם לדורו של [[הבעל שם טוב]], שהיה נוהג לומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה אומר: "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר" (תרגום: אני נותן לך 'לעקאח' וש[[הקב"ה]] יתן לך שנה טובה). [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מוסיף על כך ואומר "אַ זיס יאָר" (תרגום: שנה מתוקה){{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=יום+הכיפורים תורת מנחם תשי"א]}}.

	במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה\|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה\|רזא דעובדא.}}.		במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה\|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה\|רזא דעובדא.}}.
שורה 27:		שורה 27:
	מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.		מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח.

	כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.		כך לדוגמה בחגיגת ה[[בר מצווה\|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה\|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. בהמשך, הוסיף אדמו"ר הזקן וסיפר שכאשר היה ב[[מזריטש]] שמע מ[[המגיד ממעזריטש]] בשם [[הבעל שם טוב]] שחלת דבש מקמח דגן 'קארענע לעקאך' מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה\|1=[http://teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf ספר התולדות אדמו"ר האמצעי].}}.

	גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.		גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה\|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}.
שורה 34:		שורה 34:

	מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה\|שם=מנהגים}}.		מנהג הרבי הוא לחלק לעקאח לכל אחד מהחסידים בערב יום הכיפורים כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה{{הערה\|שם=מנהגים}}.

	[[קובץ:תור לעקאח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|תור ללעקאח באחת משנות המ"ם]]		[[קובץ:תור לעקאח.jpeg\|שמאל\|ממוזער\|תור ללעקאח באחת משנות המ"ם]]
	בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.		בשנים הראשונות לנשיאות חילק הרבי לעקאח בערב יום הכיפורים בלבד, אך בשנים מאוחרות יותר כשהקהל גדל - החל הרבי לחלק גם בימים הסמוכים.
שורה 42:		שורה 42:
	בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.		בשנות המ"ם החל הרבי לחלק החל מ[[ו' תשרי]] וכן חילק לאורחים ולמי שלא הספיק לעבור קודם לכן, ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובכל הזדמנויות אלו בירך הרבי את המקבלים באותו הנוסח שנוהג לברך בערב יום הכיפורים.

	החל משנת תש"נ ~~חילק~~ הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.		החל משנת תש"נ מחלק הרבי את העוגה עטופה בדולר שליחות מצווה לצדקה.

	בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.		בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה\|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה\|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}.
שורה 50:		שורה 50:
	חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה\|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה\|יומן שנת הקהל תשמ"א}}.		חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה\|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה\|יומן שנת הקהל תשמ"א}}.

	לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/~~%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5~~-~~%D7%99%D7%90~~-~~%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F~~.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.		לילדה ששאלה את הרבי מדוע אין על הלעקאח קרם, השיב לה הרבי: "בליובאוויטש אין קרם"{{הערה\|1=[https://www.neshei.com/wp-content/uploads/2017/04/קובץ-יא-ניסן.pdf קובץ י"א ניסן (אחות התמימים), עמוד 3].}}, ובהזדמנות אחרת כאשר עבר החסיד ר' [[זלמן טייבל]] לפני הרבי, החל הרבי לנגן '[[אנא עבדא (ניגון)\|אנא עבדא]]'{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12315&CategoryID=2054 שבועון התקשרות].}}.

	כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.		כמה מהחסידים ראו מופתים גלויים בקשר ללעקאח, וראו במוחש שהרבי פועל פעולות רוחניות על ידי זה, כך לדוגמה כאשר א' העוברים ניגש אל הרבי עם מפית בידו, השיב לו הרבי שכאשר מקבלים יש לקבל ללא 'לבושים'{{הערה\|1=[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם].}}.
שורה 56:		שורה 56:
	פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.		פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה\|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג. כך גם הורה הרבי לרבקה כהן (גולדברג) שהגיעה כנערה קודם החתונה.}}.

	הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.		הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה..{{הערה\|חג הפורים תשכ"ז. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
שורה 66:		שורה 66:
	'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748985 רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש)]''', ערב יום כיפור תשמ"ט {{}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3077596 י"ח תשרי תשמ"ח] {{וידאו}}{{בית חבד}}		'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/748985 רגעים נצחיים: לעקאח (עוגת דבש)]''', ערב יום כיפור תשמ"ט {{}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3077596 י"ח תשרי תשמ"ח] {{וידאו}}{{בית חבד}}
	*'''[https://chabad.info/video/89855/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור]''', רבי יומי {{וידפו}}		*'''[https://chabad.info/video/89855/ חלוקת לעקאח לפני יום כיפור]''', רבי יומי {{וידפו}}
	*'''[https://orchayalive.org.il/~~%D7%9E%D7%94~~-~~%D7%A9%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8~~-~~%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A2%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%9A~~-~~%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%A7%D7%90%D7%97~~-~~%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94~~-~~%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96~~/ מה שמסתתר בלעקאח]''', נחמה גרייזמן		*'''[https://orchayalive.org.il/מה-שמסתתר-בקרעפלאך-ובלעקאח-נחמה-גרייז/ מה שמסתתר בלעקאח]''', נחמה גרייזמן
	*'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}		*'''[https://col.org.il/news/133684 כי לעקאח טוב נתתי לכם]''' {{COL}}