נדר - היסטוריית גרסאות

ר.ז.: /* בחסידות */

2024-12-03T00:59:45Z

בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:59, 3 בדצמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:

	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		'''נדר''' הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[~~אותיות~~]] ~~דיבורו~~ שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות אותיות [[דיבור\|דיבורו]] שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}.

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}}, הוא נאמן לאוסרה עליו{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}}. ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}.

	==בחסידות==		==בחסידות==
	ב[[חסידות]] שואלים{{הערה\|מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[~~בתלמוד~~ ירושלמי]]{{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?		ב[[חסידות]] שואלים{{הערה\|מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו.}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
	ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?		ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

	ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".		ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".

	ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "כולא קמיה כלא חשיב" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד.		ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "[[כולא קמיה כלא חשיב]]" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד.

	ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)\|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם.		ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)\|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם.
שורה 21:		שורה 21:
	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערה\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערה\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערה\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערה\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ~~ס"ל~~ שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע שסובר שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]
			[[קטגוריה:מצוות]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

2020-08-26T05:13:47Z

החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:13, 26 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==בחסידות==		==בחסידות==
	ב[[חסידות]] שואלים{{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]]{{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?		ב[[חסידות]] שואלים{{הערה\|מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]]{{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
	ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?		ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:48:40Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:48, 24 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==בחסידות==		==בחסידות==
	ב[[חסידות]] שואלים {{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]] {{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?		ב[[חסידות]] שואלים{{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]]{{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
	ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?		ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:43:17Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 24 באוגוסט 2020
שורה 19:		שורה 19:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{~~הערת שוליים~~\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{~~הערת שוליים~~\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערה\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערה\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-08-23T20:56:47Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:56, 23 באוגוסט 2020
שורה 8:		שורה 8:
	==בחסידות==		==בחסידות==
	ב[[חסידות]] שואלים {{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]] {{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?		ב[[חסידות]] שואלים {{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]] {{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
	ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?		ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

	ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".		ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".

יוסי מ. ב־19:25, 15 ביולי 2020

2020-07-15T19:25:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:25, 15 ביולי 2020
שורה 5:		שורה 5:

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}

			==בחסידות==
			ב[[חסידות]] שואלים {{הערה\| מאמר ש"פ מטות מסעי תשט"ו}} אם הענין שאוסר על עצמו מותר על פי [[תורה]], איך על ידי הדבור שלו זה נאסר? וכן [[בתלמוד ירושלמי]] {{הערה\|נדרים פרק ט הלכה א}} כתוב "דייך מה שאסרה תורה"?
			ב. אם בכל זאת הוא יכול לאסור על עצמו, איך החכם יכול להתיר את האיסור?

			ומבארים: ישנם ג' בחינות: א. [[מוחין]] המתלבשים ב[[עולם]], שהיא ההנהגה על פי ה[[תורה]] ומבחינתה "דייך מה שאסרה תורה".

			ב. ספירת ה[[בינה]] שלמעלה מעולמות, ולגבה "כולא קמיה כלא חשיב" וצריך להיות בפרישות מ[[העולם]], ומבחינה זו הוא בחינת הנדרים, אך בחינה זו הוא [[ביטול היש]] בלבד.

			ג. ספירת ה[[חכמה]], שמכח [[אור אין סוף ב"ה]] המלובש בה גם נותנת מקום ל[[עולם (בחסידות)\|עולם]] ובכל זאת הוא ב[[ביטול במציאות]] ש[[אור אין סוף ב"ה]] הוא נושא הפכים להיותו עצמי, ומבחינה זו הכח להתרת הנדר על ידי החכם.

	==התרת נדרים==		==התרת נדרים==

שלום: ביטול גרסה 269729 של שלום (שיחה)

2016-10-26T05:47:19Z

ביטול גרסה 269729 של שלום (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:47, 26 באוקטובר 2016
שורה 2:		שורה 2:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
שורה 9:		שורה 9:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

שלום: החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר "

2016-10-26T05:46:08Z

החלפת טקסט – " נדר " ב־" נדר "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:46, 26 באוקטובר 2016
שורה 2:		שורה 2:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
שורה 9:		שורה 9:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

שלום: /* התרת נדרים */

2016-10-26T05:05:45Z

התרת נדרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:05, 26 באוקטובר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

שלום: /* שיטת אדמו"ר הצמח צדק */

2016-10-26T05:05:26Z

שיטת אדמו"ר הצמח צדק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:05, 26 באוקטובר 2016
שורה 8:		שורה 8:
	==התרת נדרים==		==התרת נדרים==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	~~==שיטת אדמו"ר הצמח צדק==~~

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:43, 24 באוגוסט 2020
שורה 19:		שורה 19:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{~~הערת שוליים~~\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{~~הערת שוליים~~\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערה\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערה\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:47, 26 באוקטובר 2016
שורה 2:		שורה 2:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
שורה 9:		שורה 9:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:46, 26 באוקטובר 2016
שורה 2:		שורה 2:
	נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.		נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

	למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}		למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה\|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה\|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}

	כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}		כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה\|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה\|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה\|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
שורה 9:		שורה 9:
	{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[התרת נדרים]]}}

	החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.		החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה [[נדר]] מעולם{{הערת שוליים\|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן [[נדר]] כלל{{הערת שוליים\|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק.

	מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.		מדברי [[אדמו"ר הצמח צדק]] משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה\|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג]}} סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.