נזיפה - היסטוריית גרסאות

ב. שורה ב־16:26, 31 באוגוסט 2023

2023-08-31T16:26:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 31 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
	'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה\|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה}}.		'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה\|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה.}}.

	ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה\|מסכת אבל רבתי פרק חמישי}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה\|טז, א}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.		ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה\|מסכת אבל רבתי פרק חמישי.}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה\|טז, א.}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.

	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==
שורה 17:		שורה 17:
	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה\|טז, ב.}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:17:06Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 3 במרץ 2021
שורה 18:		שורה 18:

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:51:25Z

החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:51, 24 באוגוסט 2020
שורה 15:		שורה 15:
	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".		לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערה\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:31:53Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:31, 24 באוגוסט 2020
שורה 5:		שורה 5:
	==ביאורי הרבי==		==ביאורי הרבי==

	הרבי{{~~הערת שוליים~~\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:		הרבי{{הערה\|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

	1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{~~הערת שוליים~~\|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.		1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.

	2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.		2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.
שורה 13:		שורה 13:
	3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.		3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.

	לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{~~הערת שוליים~~\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".		לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה\|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

	הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{~~הערת שוליים~~\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.		הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערה\|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

	בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{~~הערת שוליים~~\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.		בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערה\|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:יורה דעה]]		[[קטגוריה:יורה דעה]]

חלוקת קונטרסים: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-07-05T21:51:22Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:51, 6 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה\|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה}}.		'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה\|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה}}.

	ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה\|מסכת אבל רבתי פרק חמישי}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה\|טז, א}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.		ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה\|מסכת אבל רבתי פרק חמישי}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה\|טז, א}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.

שלום: יצירת דף עם התוכן "'''נזיפה''' הוא עונש קל מנידוי, שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא רא..."

2016-10-26T05:01:44Z

יצירת דף עם התוכן "'''נזיפה''' הוא עונש קל מנידוי, שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא רא..."

דף חדש

'''נזיפה''' הוא עונש קל מ[[נידוי]], שמשמעותו היא ריחוק מהאדם הננזף, עונש הבא כהכרה במעשה לא ראוי או בדעה לא נכונה. משמעות הנזיפה היא גערה{{הערה|ראה מועד קטן כח, א. ורש"י חגיגה יב א ד"ה גערה}}.

ישנם שלשה מיני נזיפה: במשנה{{הערה|מסכת אבל רבתי פרק חמישי}} נפסק כי "אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים". במסכת מועד קטן{{הערה|טז, א}} מובאת המשנה, אך הגמרא מוכיחה כי נזיפת נשיא חמורה יותר, ודורשת ריחוק של שלושים יום. לעומת זאת נזיפה בזמן חז"ל קלה יותר, ודרשה רק ריחוק של יום אחד.

==ביאורי הרבי==

הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

1. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.

2. '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.

3. '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.

לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי [[רבי יהושע בן לוי]] "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לו, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]