נפש - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־12:00, 15 ביוני 2025

2025-06-15T12:00:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 15 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|נפש}}'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.		{{מפנה\|נפש}}
			'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.

	הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.		הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.
שורה 44:		שורה 45:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82068_he_1.pdf שתי נפשות]''' - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי [[תורת החסידות]] {{PDF}} {{אינפו}}		*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82068_he_1.pdf שתי נפשות]''' - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי [[תורת החסידות]] {{PDF}} {{אינפו}}
	~~{{ערך חסר}}~~
	[[קטגוריה:נפש]]		[[קטגוריה:נפש]]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שנות חיים ב־03:17, 30 במאי 2025

2025-05-30T03:17:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:17, 30 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.		{{מפנה\|נפש}}'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.

	הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.		הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.

להתראות: /* ראו גם */

2023-09-06T13:44:14Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 6 בספטמבר 2023
שורה 40:		שורה 40:
	==ראו גם==		==ראו גם==
	*[[לבושי הנפש]]		*[[לבושי הנפש]]
			*[[עליית נשמה]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:57:33Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:57, 20 בדצמבר 2020
שורה 10:		שורה 10:
	בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה\|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].		בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה\|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].

	כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא ~~היתה~~ מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.		כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.

	בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].		בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].

דוד קורצוג ב־23:12, 26 באוקטובר 2020

2020-10-26T23:12:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:12, 27 באוקטובר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ~~בעבודת-~~ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.		'''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש.

	הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ~~וב[[מידות]]~~ יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.		הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל.

	==מבנה הנפש==		==מבנה הנפש==
	===הרמב"ם והרמב"ן===		===הרמב"ם והרמב"ן===
	ישנה מחלוקת בין גדולי~~-ישראל~~ אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר ~~ב[[נשמה]]~~ אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש ~~[[נשמה\|~~נשמות]] ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".		ישנה מחלוקת בין גדולי [[הראשונים]] אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

	===תורת החסידות===		===תורת החסידות===
	בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה\|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. ~~ה[[נפש~~ בהמית]] ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] ~~וה[[נפש~~ אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא [[נפש הבהמית]] שאינה ~~מ[[קליפת~~ נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].		בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה\|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]].

	כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.		כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי.

	בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת [[הרמב"ם]] ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ~~לנפש~~ האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].		בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]].

	====דרגות הנפש האלוקית====		====דרגות הנפש האלוקית====
שורה 19:		שורה 19:

	*'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]).		*'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]).
	*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ~~ה[[נשמה]]~~ היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש.		*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש.
	*'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]).		*'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]).

שורה 33:		שורה 33:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).		*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות).
	*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'.		*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'.
	*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'		*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

2020-10-21T03:23:37Z

החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 21 באוקטובר 2020
שורה 45:		שורה 45:
	{{ערך חסר}}		{{ערך חסר}}
	[[קטגוריה:נפש]]		[[קטגוריה:נפש]]
	[[קטגוריה:~~חסידות~~]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

2017-01-29T09:22:28Z

Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:ערכים בחסידות לקטגוריה:חסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:22, 29 בינואר 2017
שורה 45:		שורה 45:
	{{ערך חסר}}		{{ערך חסר}}
	[[קטגוריה:נפש]]		[[קטגוריה:נפש]]
	[[קטגוריה:~~ערכים בחסידות~~]]		[[קטגוריה:חסידות]]

הנחה: Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:נפש לקטגוריה:ערכים בחסידות

2017-01-24T19:48:52Z

Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:נפש לקטגוריה:ערכים בחסידות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:48, 24 בינואר 2017
שורה 45:		שורה 45:
	{{ערך חסר}}		{{ערך חסר}}
	[[קטגוריה:נפש]]		[[קטגוריה:נפש]]
			[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]

שלום: החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

2016-10-05T03:46:24Z

החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:46, 5 באוקטובר 2016
שורה 19:		שורה 19:

	*'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]).		*'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]).
	*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל בהמה שיש לה רק נפש.		*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של ה[[נשמה]] היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש.
	*'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]).		*'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]).

שלום: החלפת טקסט – "פס' " ב־"פסוק "

2016-09-21T04:57:47Z

החלפת טקסט – "פס' " ב־"פסוק "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:57, 21 בספטמבר 2016
שורה 34:		שורה 34:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).		*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי-אבות).
	*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' ~~פס'~~ ז'.		*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'.
	*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'		*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'
	*ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א [[ניסן]] ה'תש"מ.		*ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א [[ניסן]] ה'תש"מ.