https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99 2026-04-19T15:51:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=837457&oldid=prev 2026-03-27T09:24:36Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%90" title="קטגוריה:אישים בפרשת ויצא">קטגוריה:אישים בפרשת ויצא</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:24, 27 במרץ 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אישים בפרשת ויצא]]</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=795682&oldid=prev 2025-08-18T07:34:30Z

<p><span class="autocomment">פתיח</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:34, 18 באוגוסט 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נַפְתָּלִי''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה </del>בנו השישי של [[יעקב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבינו</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאמו </del>[[בלהה]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפחת </del>[[רחל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנו</del>]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נַפְתָּלִי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </ins>בנו השישי של [[יעקב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|יַעֲקֹב</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והוא נולד ל</ins>[[בלהה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בִּלְהָה</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שפחתה של </ins>[[רחל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רָחֵל]]. צאצאיו של נפתלי הפכו ל[[שבט נפתלי</ins>]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לידתו ושמו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לידתו ושמו==</div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=742022&oldid=prev 2025-02-21T09:33:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:33, 21 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשך הפסוק &quot;הנותן אמרי שפר&quot; שייך לתורה, שהתורה ניתנה בקול [[שופר]], ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמו שאמרו רז&quot;ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכן כתיב &quot;שפרה שמים הודו&quot; שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים &quot;כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים&quot;{{הערה|תהלים לו, י.}}, &quot;וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם&quot;{{הערה|משלי ח, ל.}}, והיינו לפי שהתפילה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים &quot;כאיל תערוג על אפיקי מים&quot; על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפילה, וזהו &quot;הנותן אמרי שפר&quot; שהוא לימוד התורה שאחר התפילה שמרווה צמאונו שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב &quot;ודברי אשר שמתי בפיך&quot; וכל הקורא ושונה הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו, &quot;תען לשוני אמרתך&quot;.}}, שזה גם עניינה של &quot;איילה שלוחה&quot; בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ&quot;ז ד&quot;ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשך הפסוק &quot;הנותן אמרי שפר&quot; שייך לתורה, שהתורה ניתנה בקול [[שופר]], ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמו שאמרו רז&quot;ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד, וכן כתיב &quot;שפרה שמים הודו&quot; שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים &quot;כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים&quot;{{הערה|תהלים לו, י.}}, &quot;וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם&quot;{{הערה|משלי ח, ל.}}, והיינו לפי שהתפילה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים &quot;כאיל תערוג על אפיקי מים&quot; על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפילה, וזהו &quot;הנותן אמרי שפר&quot; שהוא לימוד התורה שאחר התפילה שמרווה צמאונו שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב &quot;ודברי אשר שמתי בפיך&quot; וכל הקורא ושונה הקב&quot;ה קורא ושונה כנגדו, &quot;תען לשוני אמרתך&quot;.}}, שזה גם עניינה של &quot;איילה שלוחה&quot; בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ&quot;ז ד&quot;ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. </del>ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה </del>בברכות יעקב על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האייל הזאב והחמור הגשמיים </del>כמו שהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם </del>ומקורם בקדושה ממקום שנפלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הניצוצות</del>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והכוונה </ins>בברכות יעקב על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיות הגשמיות היא, </ins>כמו שהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשרשם </ins>ומקורם בקדושה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>ממקום שנפלו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצות]]), והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד</ins>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{השבטים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{השבטים}}</div></td></tr> </table>

ספרא רבא https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=728383&oldid=prev 2024-12-29T23:16:08Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:16, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפילה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפילה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה"{{הערה|בראשית כח, יב.}}, [[העלאה]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>על ידי התפילה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. לעומת זאת תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה"{{הערה|בראשית כח, יב.}}, [[העלאה]]. על ידי התפילה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. לעומת זאת תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו של נפתלי &quot;איילה שלוחה&quot; שייך לפסוק &quot;כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים&quot;{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל איילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב&quot;ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) &quot;אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים&quot;.}}, וכמו שכתוב &quot;צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם&quot;{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב&quot;ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו של נפתלי &quot;איילה שלוחה&quot; שייך לפסוק &quot;כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים&quot;{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל איילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב&quot;ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) &quot;אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים&quot;.}}, וכמו שכתוב &quot;צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם&quot;{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב&quot;ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=630092&oldid=prev 2023-08-29T18:21:03Z

<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C_120" title="קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120">קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:21, 29 באוגוסט 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]</ins></div></td></tr> </table>

יוסף בן מלמד https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=573017&oldid=prev 2022-11-27T00:56:40Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:56, 27 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם השם נפתלי שאמרה רחל "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי" יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזה </del>שלשה פירושים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ששלושתם קשורים </del>לעניין ה[[תפילה]]: נפתלי לשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפלה</del>{{הערה|תרגום אונקלוס: קביל ה' בעותי.}}, נפתלי לשון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חבור</del>{{הערה|מנחם בן סרוק (הובא ברש"י): שנתחברתי עם אחותי והוא מלשון "צמיד פתיל".}}, ונפתלי לשון התעקשות והפצרה בריבוי{{הערה|רש"י: מלשון "דור עקש ופתלתול".}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטעם השם נפתלי שאמרה רחל "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי" יש שלשה פירושים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשורים </ins>לעניין ה[[תפילה]]: נפתלי לשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה</ins>{{הערה|תרגום אונקלוס: קביל ה' בעותי.}}, נפתלי לשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיבור</ins>{{הערה|מנחם בן סרוק (הובא ברש"י): שנתחברתי עם אחותי והוא מלשון "צמיד פתיל".}}, ונפתלי לשון התעקשות והפצרה בריבוי{{הערה|רש"י: מלשון "דור עקש ופתלתול".}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, במדרש{{הערה|מדרש רבה ויצא פע&quot;א.}} מובא פירוש שקשור ל[[תורה]]: נפתולי הוא בחינת נופת לי והיינו שקאי על התורה דכתיב בה &quot;מתוקים מדבש ונופת צופים&quot; יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי, ולי הוא בגימטריה מ&#039; שהתורה ניתנה למ&#039; יום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת זאת, במדרש{{הערה|מדרש רבה ויצא פע&quot;א.}} מובא פירוש שקשור ל[[תורה]]: נפתולי הוא בחינת נופת לי והיינו שקאי על התורה דכתיב בה &quot;מתוקים מדבש ונופת צופים&quot; יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי, ולי הוא בגימטריה מ&#039; שהתורה ניתנה למ&#039; יום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </del>שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפילה </ins>שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה</del>", [[העלאה]].  על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה</del>, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|בראשית כח, יב.}}</ins>, [[העלאה]].  על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפילה</ins>, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת </ins>תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו של נפתלי "איילה שלוחה" שייך לפסוק "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים"{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אילה </del>וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים".}}, וכמו שכתוב "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עניינו של נפתלי "איילה שלוחה" שייך לפסוק "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים"{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איילה </ins>וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים".}}, וכמו שכתוב "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה שהתורה ניתנה בקול שופר, ושופר הוא בחינת [[תענוג]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמשארז</del>"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי עמך מקור חיים כו' ואהיה אצלו שעשועים יום יום</del>, והיינו לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתפלה </del>היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתפלה</del>, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למוד </del>התורה שאחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפלה </del>שמרווה צמאונו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתפלה</del>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שהתורה ניתנה בקול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שופר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ושופר הוא בחינת [[תענוג]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שאמרו רז</ins>"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים"{{הערה|תהלים לו, י.}}, "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם"{{הערה|משלי ח, ל.}}</ins>, והיינו לפי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתפילה </ins>היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתפילה</ins>, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לימוד </ins>התורה שאחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התפילה </ins>שמרווה צמאונו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתפילה. לימוד תורה זה צריך להיות ב[[ביטול]]{{הערה|וכמו שכתוב "ודברי אשר שמתי בפיך" וכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, "תען לשוני אמרתך".}}, שזה גם עניינה של "איילה שלוחה" בבחינת [[שליחות|שליח]], הבטל למשלח</ins>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=573016&oldid=prev 2022-11-27T00:43:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:43, 27 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נַפְתָּלִי&#039;&#039;&#039; היה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[בלהה]] שפחת [[רחל אמנו]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;נַפְתָּלִי&#039;&#039;&#039; היה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[בלהה]] שפחת [[רחל אמנו]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=573015&oldid=prev 2022-11-27T00:42:41Z

<p><span class="autocomment">בתורת החסידות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:42, 27 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפלה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפלה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", [[העלאה]].  על ידי התפלה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", [[העלאה]].  על ידי התפלה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניינו של נפתלי "איילה שלוחה" שייך לפסוק "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים"{{הערה|תהלים מב, ב.}}, שאילה היא חסידה שבחיות, שכשהחיות צמאים למים וצריכים למטר הולכים אל אילה וחופרת גומא ומכניסה קרניה בגומא וגועה עד שהקב"ה מרחם עליה. כן נפשי תערוג אליך אלקים, שנפשו של יהודי משתוקקת למים שעניינם הוא גילוי אלוקות{{הערה|כמו שכתוב (ירמיהו ב, יג) "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים".}}, וכמו שכתוב "צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"{{הערה|תהלים סג, ב.}}, וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים דהיינו על העדר המים. וזהו נפתלי שהוא בחינת תפילה היא איילה היינו כמו איילה שגועה על העדר המים והקב"ה מרחם עליה כך תפילה הוא כדי שיהיה התחברות אור אין סוף מקור מים חיים לעולמות, כדי שיהיה גם למטה גילוי אלקות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשך הפסוק "הנותן אמרי שפר" שייך לתורה שהתורה ניתנה בקול שופר, ושופר הוא בחינת [[תענוג]], וכמשארז"ל למה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הולד וכן כתיב "שפרה שמים הודו" שהוא לשון תענוג. הנותן אמרי שפר היינו אמרים של תענוג, כי התורה נמשכה ממקור התענוגים כי עמך מקור חיים כו' ואהיה אצלו שעשועים יום יום, והיינו לפי שהתפלה היא בבחינת צמאון ותשוקה למים "כאיל תערוג על אפיקי מים" על העדר המים, אך התורה היא המשכת המים למטה לרוות צמאונו שבתפלה, וזהו "הנותן אמרי שפר" שהוא למוד התורה שאחר התפלה שמרווה צמאונו שבתפלה</ins>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=573014&oldid=prev 2022-11-27T00:15:11Z

<p><span class="autocomment">בתורת החסידות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:15, 27 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטעם השם נפתלי שאמרה רחל "נפתולי אלקים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי" יש בזה שלשה פירושים, ששלושתם קשורים לעניין ה[[תפילה]]: נפתלי לשון תפלה{{הערה|תרגום אונקלוס: קביל ה' בעותי.}}, נפתלי לשון חבור{{הערה|מנחם בן סרוק (הובא ברש"י): שנתחברתי עם אחותי והוא מלשון "צמיד פתיל".}}, ונפתלי לשון התעקשות והפצרה בריבוי{{הערה|רש"י: מלשון "דור עקש ופתלתול".}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת, במדרש{{הערה|מדרש רבה ויצא פע"א.}} מובא פירוש שקשור ל[[תורה]]: נפתולי הוא בחינת נופת לי והיינו שקאי על התורה דכתיב בה "מתוקים מדבש ונופת צופים" יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי, ולי הוא בגימטריה מ' שהתורה ניתנה למ' יום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר שיש לקשר את כל הפירושים יחדיו, שכולם עניינם חיבור. ולא נחלקו בפירושם אלא רק באופני החיבור, שאותם שקשורים ל[[תפילה]] הוא החיבור שעל ידי התפלה שזהו בדרך כלל מלמטה למעלה, ולפירוש המדרש החיבור הוא על ידי ה[[תורה]] שזהו מלמעלה למטה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפילה עניינה חיבור חלק הנשמה שירד והתלבש בגוף לשורשו ומקורו מלמטה למעלה. עניינה הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה", [[העלאה]].  על ידי התפלה, ב[[עלמא דאתגליא]] יכול להיות הגלוי האלוקי כמו ב[[עלמא דאתכסיא]]. תורה עניינה שעל ידה נפעלת [[המשכה]] וגילוי אלוקות מלמעלה למטה, גילוי שרש הנפש למטה</ins>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ"ז ד"ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות וחלקם אף טמאות, ונפתלי נמשל לאיילה ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על האייל הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם בקדושה ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר&quot;ם ח&quot;א ד&quot;ה גור אריה].}}.</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99&diff=572940&oldid=prev 2022-11-25T18:32:49Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:32, 25 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לידתו ושמו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לידתו ושמו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[פרשת ויצא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסופר בתורה </del>על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[פרשת ויצא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספרת התורה </ins>על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך תחילה נולד [[דן]] ולאחריו נפתלי:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציטוט|וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|מקור=בראשית ל, ז-ח.}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. &quot;נפתלי&quot; בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד פירשו שנפתלי הוא לשון [[תפילה]] נפתולי אלוקים נפתלתי כמה בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונעתרתי כאחותי ונתקבלה תפלתי. &quot;נפתלי&quot; בנוטריקון הוא נתקבלה תפילתי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בברכת יעקב לבניו בפרשת [[ויחי]], מוזכר נפתלי:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלתו של נפתלי תשביע את רצונם של היושבים בה. בנחלתו כלולה ימת ה[[כינרת]] שבדרומה פרש חרמים ומכמורות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בני נפתלי מוזכרים בפרשת [[ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגּוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם"{{הערה|בראשית מו, כד.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שנפתלי נולד ב[[ה' בתשרי]] (בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם), ונפטר בן מאה שלושים ושלוש שנים במצרים. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בתורת החסידות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ&quot;ז ד&quot;ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/12/index.htm תורת שמואל תרכ&quot;ז ד&quot;ה נפתלי אילה שלוחה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות טמאות, ונפתלי נמשל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאייילה </del>ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטמאות </del>גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת הקדושה </del>ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות ובהמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלקם אף </ins>טמאות, ונפתלי נמשל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאיילה </ins>ומהי המעלה בזה, האם לא מצא דמיון אחר לדמות את השבטים הקדושים. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד. שאין הכוונה בברכות יעקב על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האייל </ins>הזאב והחמור הגשמיים כמו שהם ירדו ונשפלו למטה, אלא על שרשם ומקורם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקדושה </ins>ממקום שנפלו הניצוצות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/index.htm#_ftn_261 תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{השבטים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{השבטים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:השבטים]]</div></td></tr> </table>

אליהו ב.