https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94 2026-04-19T03:56:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=812203&oldid=prev 2025-12-02T10:31:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:31, 2 בדצמבר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא נאמר{{הערה|[[עין יעקב]] על [[מסכת ברכות]] אות (קכ).}}: אמר רַב יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו [וּשְׁנוֹתָיו] שֶׁל אָדָם. וְאֵלּוּ הֵן, הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהַמַּאֲרִיךְ בְּשֻׁלְחָנוֹ... הטעם מובא שם שמא יבא [[עני]] ויתן לו לחם, אך יש גם טעמים בזה על פי פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא נאמר{{הערה|[[עין יעקב]] על [[מסכת ברכות]] אות (קכ).}}: אמר רַב יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו [וּשְׁנוֹתָיו] שֶׁל אָדָם. וְאֵלּוּ הֵן, הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהַמַּאֲרִיךְ בְּשֻׁלְחָנוֹ... הטעם מובא שם שמא יבא [[עני]] ויתן לו לחם, אך יש גם טעמים בזה על פי פנימיות התורה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא (רמ"א סימן קסז סעיף ה) עד אחרי [[ברכת המזון]] (כף החיים סימן קפ אות ג).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td></tr> </table>

213.137.65.196 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=769053&oldid=prev 2025-05-20T19:21:39Z

<p>מ. רובין העביר את הדף <a href="/index.php/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%94" class="mw-redirect" title="ארוחה">ארוחה</a> לשם <a href="/index.php/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94" title="סעודה">סעודה</a> תוך דריסת הפניה: החזרה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 20 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=769051&oldid=prev 2025-05-20T19:20:54Z

<p>מ. רובין העביר את הדף <a href="/index.php/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94" title="סעודה">סעודה</a> לשם <a href="/index.php/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%94" class="mw-redirect" title="ארוחה">ארוחה</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:20, 20 במאי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=728446&oldid=prev 2024-12-29T23:16:53Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:16, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>אוכל [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם אוכל [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, האדם מעלה ניצוצות מהלחם, והשכינה שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב ביאר כי דברי התורה הנאמרים בשעת הסעודה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן &quot;ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת&quot;{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, האדם מעלה ניצוצות מהלחם, והשכינה שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב ביאר כי דברי התורה הנאמרים בשעת הסעודה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן &quot;ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת&quot;{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=706725&oldid=prev 2024-08-08T13:54:45Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:54, 8 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קובע את עצמו ל[[אכילה|אכילת]] </del>[[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> אוכל </ins>[[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהאדם </del>מעלה ניצוצות מהלחם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השכינה </del>שורה על ראשו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של האדם</del>. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וביאר </del>הבעל שם טוב כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשמדבר </del>דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורה על השלחן, הדברי תורה </del>הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האדם </ins>מעלה ניצוצות מהלחם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והשכינה </ins>שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאר </ins>כי דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התורה הנאמרים בשעת הסעודה </ins>הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו&#039;. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו&#039;. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=706722&oldid=prev 2024-08-08T13:47:15Z

<p><span class="autocomment">הקפדה על זמני אכילה קבועים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:47, 8 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקפדה על זמני אכילה קבועים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקפדה על זמני אכילה קבועים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על חלישות ועל הפרעות ב[[שינה]] תלה זאת הרבי באי הקפדה על זמנים קבועים ל[[אכילה]] שתיה ושינה, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסדר בחיים </del>ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על חלישות ועל הפרעות ב[[שינה]] תלה זאת הרבי באי הקפדה על זמנים קבועים ל[[אכילה]] שתיה ושינה, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על סדר </ins>ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאידך כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, וציין שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש&quot;נ]], [[דברי משיח]] [[תש&quot;נ]] חלק ג&#039; עמ&#039; 295.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאידך כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, וציין שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש&quot;נ]], [[דברי משיח]] [[תש&quot;נ]] חלק ג&#039; עמ&#039; 295.}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=706720&oldid=prev 2024-08-08T13:46:41Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:46, 8 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקפדה על זמני אכילה קבועים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקפדה על זמני אכילה קבועים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על חלישות ועל הפרעות ב[[שינה]] תלה זאת הרבי באי הקפדה על זמנים קבועים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאכילה שתיה ו</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שינה</del>]], הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו בסדר בחיים ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על חלישות ועל הפרעות ב[[שינה]] תלה זאת הרבי באי הקפדה על זמנים קבועים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכילה</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתיה ושינה</ins>, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו בסדר בחיים ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאידך כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, וציין שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש&quot;נ]], [[דברי משיח]] [[תש&quot;נ]] חלק ג&#039; עמ&#039; 295.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאידך כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, וציין שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש&quot;נ]], [[דברי משיח]] [[תש&quot;נ]] חלק ג&#039; עמ&#039; 295.}}.</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=706716&oldid=prev 2024-08-08T13:43:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 8 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרבי ציין </del>שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הקפדה על זמני אכילה קבועים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשהתלונן בפני הרבי יהודי על חלישות ועל הפרעות ב[[שינה]] תלה זאת הרבי באי הקפדה על זמנים קבועים לאכילה שתיה ו[[שינה]], הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו בסדר בחיים ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך </ins>כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וציין </ins>שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=703836&oldid=prev 2024-07-23T00:22:50Z

<p>לא קשור למהות הסעודה אלא להקפדה על זמן האכילה, אולי כדאי לסגנן אחרת</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:22, 23 ביולי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] דף קב, ב.}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ&quot;ש חז&quot;ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשהתלונן בפני הרבי יהודי על כאבי ראש חזקים הורה לו הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן, הרבי ציין שאף שחסידים (ליובאוויטש) לא מקפידים על כך עליו להקפיד{{הערה|הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&diff=574271&oldid=prev 2022-12-08T18:01:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:01, 8 בדצמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;סעודה&#039;&#039;&#039; הוא כינוי למעמד בו האדם קובע את עצמו ל[[אכילה|אכילת]] [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק &quot;ולחם לבב אנוש יסעד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;סעודה&#039;&#039;&#039; הוא כינוי למעמד בו האדם קובע את עצמו ל[[אכילה|אכילת]] [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק &quot;ולחם לבב אנוש יסעד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, שהאדם מעלה ניצוצות מהלחם, השכינה שורה על ראשו של האדם. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. וביאר הבעל שם טוב כי כשמדבר דברי תורה על השלחן, הדברי תורה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|כתר שם טוב חלק שני רצט}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, שהאדם מעלה ניצוצות מהלחם, השכינה שורה על ראשו של האדם. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. וביאר הבעל שם טוב כי כשמדבר דברי תורה על השלחן, הדברי תורה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כתר שם טוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>חלק שני רצט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו&#039;. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו&#039;. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא נאמר{{הערה|עין יעקב על מסכת ברכות אות (קכ)}}: אמר רַב יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו [וּשְׁנוֹתָיו] שֶׁל אָדָם. וְאֵלּוּ הֵן, הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהַמַּאֲרִיךְ בְּשֻׁלְחָנוֹ... הטעם מובא שם שמא יבא [[עני]] ויתן לו לחם, אך יש גם טעמים בזה על פי פנימיות התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא נאמר{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עין יעקב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מסכת ברכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>אות (קכ)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}}: אמר רַב יְהוּדָה, שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַאֲרִיכִין יָמָיו [וּשְׁנוֹתָיו] שֶׁל אָדָם. וְאֵלּוּ הֵן, הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהַמַּאֲרִיךְ בְּשֻׁלְחָנוֹ... הטעם מובא שם שמא יבא [[עני]] ויתן לו לחם, אך יש גם טעמים בזה על פי פנימיות התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על סנהדרין דף קב, ב}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ"ש חז"ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר תורת חיים{{הערה|על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מסכת </ins>סנהדרין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|סנהדרין]] </ins>דף קב, ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>}} כתב שהטעם שצריך האדם לבצוע על ככר שלם דוקא לפי ששלחנו של אדם דומה למזבח כמ"ש חז"ל שמכפר עליו כאלו הקריב קרבן על המזבח, וידוע שכל מעשה המזבח הוצרך להיות שלם בתכלית השלמות המזבח שנאמר אבנים שלמות הקרבן שמקריבין עליו מום פוסל בו ואפילו כהן המקריב הוצרך להיות תמים בלא מום, לכך גם הלחם שאדם בוצע עליו כיון דלחם עיקר סעודה היא ודמיא לקרבן הנקרב על גבי המזבח צריך להיות שלם ולא פגום וחסר, ונראה דלכך הקפידו חכמים ואמרו שגם הכוס שמברכין בו על המזון צריך להיות שלם וכך היין שבתוכו צריך שלא יהיה פגום וצריך להיות מלא על כל גדותיו דכיון דדמיא למזבח צריך להיות הכל בשלמות דומיא דמעשה המזבח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:סעודות|*]]</div></td></tr> </table>

בנציון