עבודת השם - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

2026-04-05T16:17:53Z

קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים

להתראות: /* ראו גם */

2025-02-05T09:25:16Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:25, 5 בפברואר 2025
שורה 59:		שורה 59:
	*[[פנימי]]		*[[פנימי]]
	*[[חיצון]]		*[[חיצון]]
			*[[תיקון המידות]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

להתראות: /* קישורים חיצוניים */

2024-07-01T15:04:43Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:04, 1 ביולי 2024
שורה 61:		שורה 61:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808362/jewish/Worship-Avodah.htm עבודה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
	*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}		*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

172.56.164.145: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה

2024-04-11T18:14:30Z

קישורים חיצוניים: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:14, 11 באפריל 2024
שורה 59:		שורה 59:
	*[[פנימי]]		*[[פנימי]]
	*[[חיצון]]		*[[חיצון]]

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9D תגית: עבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:עבודת ה']]		[[קטגוריה:עבודת ה']]
	[[קטגוריה:תורת החסידות]]		[[קטגוריה:תורת החסידות]]

95.86.64.60 ב־16:13, 30 באוגוסט 2022

2022-08-30T16:13:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:13, 30 באוגוסט 2022
שורה 26:		שורה 26:

	בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:		בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:
	* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים ~~שמשקעים~~ בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.		* '''עבודה''' - כינוי ל[[עבודת התפילה]] וה[[התבוננות]] בתפילה ב[[אחדות ה']] ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקיעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים '''עובדים'''.
	*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר\|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.		*'''השכלה''' - לימוד והעמקה ב[[תורת החסידות]] והחקירה האלוקית בתוך [[מאמר\|מאמרי]] ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות ב[[תורת הנסתר]] המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים '''משכילים'''.

הלוחם החסידי: תם זמנו

2022-07-14T08:53:53Z

תם זמנו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:53, 14 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}~~
	~~{{פיצול\|עבודת השם\|עבודה והשכלה}}~~
	[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]		[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
	'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.		'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

חב"ד איז אקטיב: /* ענינה */

2021-08-04T20:05:24Z

ענינה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:05, 4 באוגוסט 2021
שורה 10:		שורה 10:
	==ענינה==		==ענינה==

	עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, ~~המתחלקת~~ לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].		עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא בכל הנדרש. ציווי זה מתחלק בכללות לשני עניינים עיקריים: [[סור מרע ועשה טוב]]. סור מרע מתבטא ב[[מצוות לא תעשה]], ועשה טוב ב[[מצוות עשה]].

	אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה\|שם=קבלת עול\|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק\|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה\|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה\|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.		אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא ב[[קבלת עול]] מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני ש[[הקב"ה]] ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה{{הערה\|שם=קבלת עול\|"כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", [[ליקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 1012 ([[מכון לוי יצחק\|בתרגום ללשון הקודש]]: עמוד 275)}}. וכמאמר [[רז"ל]]: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"{{הערה\|[[מסכת אבות]] פרק ב' משנה ד'}} - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה{{מקור}}. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד [[אתכפיא]] [[סטרא אחרא]] ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (ב[[ארמית]]:"על ידי עבודת ה[[אתכפיא]](=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של [[הקב"ה]] בכל העולמות"){{הערה\|1=מבוסס על דברי ה[[זוהר]] בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש ל[[קב"ה]] על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]] ובקיצור ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ו]], [[קונטרס ומעין]] [http://chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/15/3.htm מאמר ט"ו פרק ג']}}.

חב"ד איז אקטיב ב־20:04, 4 באוגוסט 2021

2021-08-04T20:04:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:04, 4 באוגוסט 2021
שורה 4:		שורה 4:
	'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.		'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

	בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה\|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה\|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}.		בשם עבודה כונתה עבודת ה[[קרבנות]] כשהיה [[בית המקדש]] קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים{{הערה\|" עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [[מסכת אבות]] פרק א' משנה ב'. על פי ביאור ה[[ירושלמי]] במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'}}. בזמן ש[[בית המקדש]] אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה{{הערה\|1=על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד ב[[מסכת מגילה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=31b&format=pdf דף ל"א עמוד ב'], ו[[מסכת מנחות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=110&format=pdf דף ק"י עמוד א'], מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד}}. כיום רווח הביטוי בעיקר ביחס לעבודה-פנימית ולחלק המחשבה והרגש שבקיום המצוות.

			עם התגלותה, האירה וחידדה [[תורת החסידות]] רבדים וחלקים מסויימים בעבודת השם באור חדש, והציגה יחס חדש כלפיה - למלא אותה מתוך שמחה ובחיות.

	==ענינה==		==ענינה==

חב"ד איז אקטיב: /* יסודותיה */

2021-08-04T18:44:26Z

יסודותיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:44, 4 באוגוסט 2021
שורה 15:		שורה 15:

	==יסודותיה==		==יסודותיה==
	יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה\|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.

	מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה\|שם=עיבוד עורות\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה\|שם=עובד ה'\|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה\|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה\|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

	[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון\|היום יום לי"א סיון]]}}.		[[הבעל שם טוב]] חידש שהיות וכל דבר הוא ב[[השגחה פרטית]], הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] - [http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/223.htm הוספות רכ"ג] (ב[[אידיש]]), [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=178 חלק ל"ד ע' 166], [[תורת מנחם]] חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך ב[[תבנית:היום יום/י"א סיון\|היום יום לי"א סיון]]}}.

	[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה\|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.		[[הרבי הריי"צ]] התבטא פעם, כי [[הבעל שם טוב]] לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ו[[אדמו"ר הזקן]] הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'{{הערה\|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=431 חלק ב', עמוד שסה]}}.
			===שמחה===
			יסוד חיוני בעבודת השם הוא על פי שיטת [[חסידות חב"ד]] ה[[שמחה]], שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי ב[[עצבות]] יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה{{הערה\|[[תניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ואילך}}, כמו שאמרו ה[[קנטוניסטים]] ל[[צמח צדק]]: "למלחמה לא יוצאים ב[[בכי]], אלא ב[[מארש]] של ניצחון!"{{הערה\|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"ב]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/9/51.htm חלק א', עמוד נ"א], מובא גם ב[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6238.htm?q=%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9 כרך יז איגרת ו'רלח], שם [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7411.htm כרך י"ט איגרת ז'תיא] ועוד.}}.
			===יגיעה===
			מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את ה[[מידות]] יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - [[אתכפיא]]{{הערה\|שם=עיבוד עורות\|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76a.htm משפטים דף ע"ו עמוד א'], [[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2d.htm פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד'], [[תורת חיים]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/2/279d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שמות חלק ב' רע"ט, ד], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/2/1/278d.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA שם פרשת משפטים רעח, ד], [[דרך מצותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/33/83a.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מצות דין עבר עברי, פג, א], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק)]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/maamarei/1/3/28/266.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו], [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [[באתי לגני]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/42/361.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA תשל"א, אות י'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/34/224.htm?q=%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93%20%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה'], [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/169.htm מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א].}}, וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"{{הערה\|שם=עובד ה'\|"וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח}}, לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"{{הערה\|שם=עובד ה'}}, כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של [[אתכפיא]] - נקרא עובד השם{{הערה\|[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}}.

	==עבודה והשכלה==		==עבודה והשכלה==

חב"ד איז אקטיב ב־18:20, 4 באוגוסט 2021

2021-08-04T18:20:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:20, 4 באוגוסט 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}		{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}
			{{פיצול\|עבודת השם\|עבודה והשכלה}}
	[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]		[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
	'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.		'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:53, 14 ביולי 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}~~
	~~{{פיצול\|עבודת השם\|עבודה והשכלה}}~~
	[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]		[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
	'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.		'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:20, 4 באוגוסט 2021
שורה 1:		שורה 1:
	{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}		{{איחוד\|עבודה צורך גבוה\|עבודת השם}}
			{{פיצול\|עבודת השם\|עבודה והשכלה}}
	[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]		[[קובץ:Shul.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציור ר' [[זלמן קליינמן]]]]
	'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.		'''עבודת [[השם]]''' היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"{{הערה\|[[שמות]] פרק כ"ג פסוק כ"ב}}. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה ב[[קבלת עול]] כעבד שעובד את אדונו{{הערה\|שם=קבלת עול}}. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות ה[[תפילה]], כדרשת [[חז"ל]] על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"{{הערה\|[[דברים]] פרק י"א פסוק י"ג}} "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"{{הערה\|1=[[מסכת תענית]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=10&daf=2&format=pdf דף ב' עמוד א']. כך פסק [[הרמב"ם]] להלכה ב[[היד החזקה]] ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'}}.