https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA 2026-04-18T17:34:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=842059&oldid=prev 2026-04-16T01:43:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:43, 16 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מפנה|עברית}}</del>'''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורה==</div></td></tr> </table>

ברכת הגאולה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=841994&oldid=prev 2026-04-15T22:21:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:21, 16 באפריל 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מפנה|עברית}}</ins>'''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורה==</div></td></tr> </table>

שנות חיים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=826014&oldid=prev 2026-02-16T12:39:09Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:39, 16 בפברואר 2026</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[https://chabadlive.org/hwz3 נשיאי חב"ד בפולמוס לוהט: האם מותר להשתמש בשפת העברית?]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נגד השפה העברית: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=88 אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב] * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=422&amp;hilite= שם, ע&#039; תתטז]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*מכתבי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נגד השפה העברית: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=88 אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב] * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&amp;st=&amp;pgnum=422&amp;hilite= שם, ע&#039; תתטז]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]&#039;&#039;&#039;, במדור &#039;ניצוצי רבי&#039;, שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;ב עמוד 12</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]&#039;&#039;&#039;, במדור &#039;ניצוצי רבי&#039;, שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;ב עמוד 12</div></td></tr> </table>

לגאולת עולמים https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=784116&oldid=prev 2025-07-13T17:42:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:42, 13 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במוסדות חינוך===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===במוסדות חינוך===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במכתבו ממרחשוון תרצ&quot;ז, לר&#039; יהודה שמוטקין {{הערה|ראו בערכו.}} מפתח תקווה (ששאל כנראה האם מותר להשתמש בשפה העברית. במכתב זה הרבי הריי&quot;צ גם כותב לו על &quot;חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל&quot;) כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;השפה אשר בראו ויצרו המתחדשים היא כמו כל הלשונות ושריקות המצפצפים והסכמותיהם כי תנועת מבטא זו מורה על דבר זה ותנועת מבטא זו מורה על ענין אחר, שאין בזה לא איסור ולא היתר ואינו אלא דבר הרשות, ועיקר האיסור הוא לדבר עניני חול - כי דברי איסור אסור לדבר בכל לשון - אבל עניני חול מאוס הוא לדבר באותו השפה אשר בה נתן לנו השם יתברך את תורתו הקדושה ובה מדבר הקב&quot;ה עם עבדיו הנביאים, ובואו ונחזיק טובה לבורא ויוצר השפה המדוברת באה&quot;ק ת&quot;ו {{הערה| כוונת הרבי הריי&quot;צ לעברית המודרנית.}} אשר הכניסו כמה מילות בדויים, רק מוסכמים לשפה כמו כל השפות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במכתבו ממרחשוון תרצ&quot;ז, לר&#039; יהודה שמוטקין {{הערה|ראו בערכו.}} מפתח תקווה (ששאל כנראה האם מותר להשתמש בשפה העברית. במכתב זה הרבי הריי&quot;צ גם כותב לו על &quot;חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל&quot;) כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;השפה אשר בראו ויצרו המתחדשים היא כמו כל הלשונות ושריקות המצפצפים והסכמותיהם כי תנועת מבטא זו מורה על דבר זה ותנועת מבטא זו מורה על ענין אחר, שאין בזה לא איסור ולא היתר ואינו אלא דבר הרשות, ועיקר האיסור הוא לדבר עניני חול - כי דברי איסור אסור לדבר בכל לשון - אבל עניני חול מאוס הוא לדבר באותו השפה אשר בה נתן לנו השם יתברך את תורתו הקדושה ובה מדבר הקב&quot;ה עם עבדיו הנביאים, ובואו ונחזיק טובה לבורא ויוצר השפה המדוברת באה&quot;ק ת&quot;ו {{הערה| כוונת הרבי הריי&quot;צ לעברית המודרנית.}} אשר הכניסו כמה מילות בדויים, רק מוסכמים לשפה כמו כל השפות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש כי המדברים בשפה זו אומרים: שפתנו איתנו, מי אדון לנו. הנה לאו דווקא בשפה זו אומרים כן, הלא גם בשפות אשכנז צרפת ואנגליא אומרים גם כן מי אדון לנו ואין להאשים את השפה המדוברת הלזו כמו שאין לְאַשֵׁם את שאר השפות&quot;. {{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ד, עמ&#039; יב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומ&quot;ש כי המדברים בשפה זו אומרים: שפתנו איתנו, מי אדון לנו. הנה לאו דווקא בשפה זו אומרים כן, הלא גם בשפות אשכנז צרפת ואנגליא אומרים גם כן מי אדון לנו ואין להאשים את השפה המדוברת הלזו כמו שאין לְאַשֵׁם את שאר השפות&quot;. {{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ד, עמ&#039; יב.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]&#039;&#039;&#039;, במדור &#039;ניצוצי רבי&#039;, שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;ב עמוד 12</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]&#039;&#039;&#039;, במדור &#039;ניצוצי רבי&#039;, שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ&quot;ב עמוד 12</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תבנית:</del>שפות}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{שפות}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שפות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שפות]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[en:Hebrew]]</ins></div></td></tr> </table>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=748515&oldid=prev 2025-03-17T06:28:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:28, 17 במרץ 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם תחילת הדיבור בשפה זו, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב וע&#039; תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ב, ע&#039; שמ. חלק י, ע&#039; תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם.}}, ובשנת [[תרע&quot;ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ה&#039; עמוד קלו.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם תחילת הדיבור בשפה זו, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב וע&#039; תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ב, ע&#039; שמ. חלק י, ע&#039; תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם.}}, ובשנת [[תרע&quot;ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ה&#039; עמוד קלו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א. ראו לקמן גם במכתבו לר' יהודה שמוטקין.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>מקרר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </del>בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א. ראו לקמן גם במכתבו לר' יהודה שמוטקין.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מקרר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה &quot;[[חשמל]]&quot;, שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה &quot;חשמל&quot; במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י&quot;א ע&#039; שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: &quot;במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו&#039;. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש&quot;י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור&quot;. וכך נוהג בפועל - ראה &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039; [[אגרות קודש]] חלק ח&#039; אגרת ב&#039;שמג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה &quot;[[חשמל]]&quot;, שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה &quot;חשמל&quot; במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י&quot;א ע&#039; שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: &quot;במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו&#039;. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש&quot;י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור&quot;. וכך נוהג בפועל - ראה &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039; [[אגרות קודש]] חלק ח&#039; אגרת ב&#039;שמג.}}.</div></td></tr> </table>

להתראות https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=728372&oldid=prev 2024-12-29T23:16:04Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:16, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר &quot;מצב רוח&quot;, &quot;תוקף רוח&quot;, &quot;אמונה בה&#039;&quot;, &quot;ביטחון&quot;; אבל נתנו לזה שֵם, &quot;מורל&quot;. וכיוון ש&quot;עמא דבר&quot; אומרים &quot;מורל&quot;, לכן גם אני אומר &quot;מורל&quot;&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר &quot;מצב רוח&quot;, &quot;תוקף רוח&quot;, &quot;אמונה בה&#039;&quot;, &quot;ביטחון&quot;; אבל נתנו לזה שֵם, &quot;מורל&quot;. וכיוון ש&quot;עמא דבר&quot; אומרים &quot;מורל&quot;, לכן גם אני אומר &quot;מורל&quot;&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=728278&oldid=prev 2024-12-29T23:10:22Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:10, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"".  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=728231&oldid=prev 2024-12-29T23:01:04Z

<p>החלפת טקסט – &quot; &quot; ב־&quot; &quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:01, 30 בדצמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשיחת קודש בי&quot;ט כסלו תשל&quot;ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י&quot;ט כסלו תשל&quot;ד, סעיף יד, עמ&#039; 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם &quot;מורל&quot;. הרבי אמר: &quot;&quot;אינני יודע כיצד פרצה &quot;מגיפה&quot; זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה &quot;מגיפה&quot;, שבנוגע לכמה &quot;מונחים&quot; - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם &quot;מורל&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">      </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>    </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כשנכנס ר&#039; [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע&#039; 207.}}.</div></td></tr> </table>

שיע בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=583103&oldid=prev 2023-03-02T15:50:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:50, 2 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדמו&quot;ר הצמח צדק התבטא פעם: מאז חורבן בית המקדש - אין לשון הקודש המצויה נכונה{{הערה|רשימת סיפורי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדמו&quot;ר הצמח צדק התבטא פעם: מאז חורבן בית המקדש - אין לשון הקודש המצויה נכונה{{הערה|רשימת סיפורי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקמתה</del>, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשיאנו </del>מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}, ובשנת [[תרע"ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד קלו.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילת הדיבור בשפה זו</ins>, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשיאינו </ins>מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}, ובשנת [[תרע"ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד קלו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי&quot;צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג&#039; דף תיט, סוף עמוד א. ראו לקמן גם במכתבו לר&#039; יהודה שמוטקין.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ג, ע&#039; תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש&quot;אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש&quot;, ולכן ניתן להתייחס אליה כ&quot;לשון השייך וקרוב ללשון הקודש&quot;{{הערה|בקשר לביטוי המילה &quot;מקרר&quot; בשפות השונות - שיחת ש&quot;פ וישלח תשמ&quot;ה סט&quot;ז (התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;ב עמוד 806).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי&quot;צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג&#039; דף תיט, סוף עמוד א. ראו לקמן גם במכתבו לר&#039; יהודה שמוטקין.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ג, ע&#039; תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש&quot;אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש&quot;, ולכן ניתן להתייחס אליה כ&quot;לשון השייך וקרוב ללשון הקודש&quot;{{הערה|בקשר לביטוי המילה &quot;מקרר&quot; בשפות השונות - שיחת ש&quot;פ וישלח תשמ&quot;ה סט&quot;ז (התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;ב עמוד 806).}}.</div></td></tr> </table>

37.60.47.251 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=583102&oldid=prev 2023-03-02T15:49:27Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:49, 2 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאנו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב וע&#039; תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ב, ע&#039; שמ. חלק י, ע&#039; תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם.}}, ובשנת [[תרע&quot;ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ה&#039; עמוד קלו.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאנו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ב, ע&#039; תפב וע&#039; תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ב, ע&#039; שמ. חלק י, ע&#039; תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם.}}, ובשנת [[תרע&quot;ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ה&#039; עמוד קלו.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ראו לקמן גם במכתבו לר' יהודה שמוטקין</ins>.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה &quot;[[חשמל]]&quot;, שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה &quot;חשמל&quot; במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י&quot;א ע&#039; שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: &quot;במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו&#039;. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש&quot;י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור&quot;. וכך נוהג בפועל - ראה &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039; [[אגרות קודש]] חלק ח&#039; אגרת ב&#039;שמג.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה &quot;[[חשמל]]&quot;, שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה &quot;חשמל&quot; במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י&quot;א ע&#039; שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: &quot;במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו&#039;. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש&quot;י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור&quot;. וכך נוהג בפועל - ראה &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039; [[אגרות קודש]] חלק ח&#039; אגרת ב&#039;שמג.}}.</div></td></tr> </table>

37.60.47.251