עץ החיים - היסטוריית גרסאות

ספרא רבא ב־07:46, 11 באפריל 2025

2025-04-11T07:46:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:46, 11 באפריל 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{מפנה\|עץ החיים\|עץ חיים (פירושונים)}}		{{מפנה\|עץ החיים\|עץ חיים (פירושונים)}}
	'''עץ החיים''' הינו ~~מינוח~~ כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'[[עץ הדעת]]'.		'''עץ החיים''' הינו עץ הנטוע ב[[גן עדן]], המופיע בסיפור התורה בפרשת בראשית, כשהקב"ה מזהיר את [[אדם הראשון]] שלא לאכול ממנו. משמש כמינוח כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'[[עץ הדעת]]'.

	==מקור הביטוי==		==מקור הביטוי==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

2021-07-25T09:15:51Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:15, 25 ביולי 2021
שורה 15:		שורה 15:
	==ענינו בתורה==		==ענינו בתורה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}
	הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - ~~סעיף~~ כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.		הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ"

2021-07-25T08:20:46Z

החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:20, 25 ביולי 2021
שורה 15:		שורה 15:
	==ענינו בתורה==		==ענינו בתורה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}
	הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.		הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.

	==ראו גם==		==ראו גם==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T02:57:50Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:57, 20 בדצמבר 2020
שורה 6:		שורה 6:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים\|מקור=בראשית ג, כב}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים\|מקור=בראשית ג, כב}}

	בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, ~~היתה~~ בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה\|תורה אור בראשית ה, ד.}}.		בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, הייתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה\|תורה אור בראשית ה, ד.}}.

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==

קרייזי אבאוט משיח ב־15:40, 12 באוקטובר 2020

2020-10-12T15:40:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:40, 12 באוקטובר 2020
שורה 22:		שורה 22:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]~~
	[[קטגוריה:גן עדן]]		[[קטגוריה:גן עדן]]
			[[קטגוריה:פרשת בראשית]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T02:54:11Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:54, 31 באוגוסט 2020
שורה 11:		שורה 11:
	על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת [[שמונה עשרה]] במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.		על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת [[שמונה עשרה]] במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.

	ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[~~תהילים~~]] עמוד תרצה].}}.		ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהלים]] עמוד תרצה].}}.

	==ענינו בתורה==		==ענינו בתורה==

כתית למאור: added Category:גן עדן using HotCat

2016-08-09T05:03:06Z

added Category:גן עדן using HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:03, 9 באוגוסט 2016
שורה 23:		שורה 23:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]		[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
			[[קטגוריה:גן עדן]]

שלום: החלפת טקסט – "שמונה עשרה " ב־"שמונה עשרה "

2016-07-25T06:19:33Z

החלפת טקסט – "שמונה עשרה " ב־"שמונה עשרה "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:19, 25 ביולי 2016
שורה 9:		שורה 9:

	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
	על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.		על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת [[שמונה עשרה]] במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.

	ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהילים]] עמוד תרצה].}}.		ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהילים]] עמוד תרצה].}}.

שלום בוט: החלפת טקסט – " תהילים " ב־" תהילים "

2016-07-11T07:26:55Z

החלפת טקסט – " תהילים " ב־" תהילים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:26, 11 ביולי 2016
שורה 11:		שורה 11:
	על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.		על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה\|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.

	ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על תהילים עמוד תרצה].}}.		ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א\|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהילים]] עמוד תרצה].}}.

	==ענינו בתורה==		==ענינו בתורה==

שיע בוט: החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[["

2014-06-11T16:04:36Z

החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|[ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|ערך=[["

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:04, 11 ביוני 2014
שורה 14:		שורה 14:

	==ענינו בתורה==		==ענינו בתורה==
	{{ערך מורחב\|[ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}
	הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.		הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון\|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה\|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה\|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו\|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.