https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D 2026-04-27T17:38:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=708364&oldid=prev 2024-08-17T19:31:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 17 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלבי עריכת הספר והדפסתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שלבי עריכת הספר והדפסתו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי חיים ויטאל===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חיים ויטאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את עיקר תורתו מסר [[האריז&quot;ל]] לתלמידו רבי [[חיים ויטאל]]. האריז&quot;ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה &quot;קונטרס הקיצור&quot;), ולאחר הסתלקות האריז&quot;ל ב[[ה&#039; מנחם אב]] של&quot;ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז&quot;ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז&quot;ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז&quot;ל, אלא הכל יעבור דרכו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את עיקר תורתו מסר [[האריז&quot;ל]] לתלמידו רבי [[חיים ויטאל]]. האריז&quot;ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה &quot;קונטרס הקיצור&quot;), ולאחר הסתלקות האריז&quot;ל ב[[ה&#039; מנחם אב]] של&quot;ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז&quot;ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז&quot;ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז&quot;ל, אלא הכל יעבור דרכו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &quot;עץ חיים&quot; מכתב יד קדשו של רבי חיים - לא נדפס עד ימינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &quot;עץ חיים&quot; מכתב יד קדשו של רבי חיים - לא נדפס עד ימינו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי שמואל ויטאל===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>שמואל ויטאל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|שמונה שערים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|שמונה שערים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש&quot;פ), נותר הספר &quot;עץ חיים&quot; שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי [[שמואל ויטאל|שמואל]]. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם ל[[שמונה שערים]] (בסדר שונה מעט): א) &#039;&#039;&#039;שער ההקדמות&#039;&#039;&#039;. ב) &#039;&#039;&#039;שער מאמרי רשב&quot;י&#039;&#039;&#039;. ג) &#039;&#039;&#039;שער מאמרי רז&quot;ל&#039;&#039;&#039;. ד) &#039;&#039;&#039;שער הפסוקים&#039;&#039;&#039;. ה) &#039;&#039;&#039;שער המצוות&#039;&#039;&#039;. ו) &#039;&#039;&#039;שער הכוונות&#039;&#039;&#039;. ז) &#039;&#039;&#039;שער רוח הקודש&#039;&#039;&#039;. ח) &#039;&#039;&#039;שער הגלגולים&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש&quot;פ), נותר הספר &quot;עץ חיים&quot; שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי [[שמואל ויטאל|שמואל]]. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם ל[[שמונה שערים]] (בסדר שונה מעט): א) &#039;&#039;&#039;שער ההקדמות&#039;&#039;&#039;. ב) &#039;&#039;&#039;שער מאמרי רשב&quot;י&#039;&#039;&#039;. ג) &#039;&#039;&#039;שער מאמרי רז&quot;ל&#039;&#039;&#039;. ד) &#039;&#039;&#039;שער הפסוקים&#039;&#039;&#039;. ה) &#039;&#039;&#039;שער המצוות&#039;&#039;&#039;. ו) &#039;&#039;&#039;שער הכוונות&#039;&#039;&#039;. ז) &#039;&#039;&#039;שער רוח הקודש&#039;&#039;&#039;. ח) &#039;&#039;&#039;שער הגלגולים&#039;&#039;&#039;{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי&quot;ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו ש&quot;השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין&quot;{{הערה|1=הגהות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב&quot;ד]. ראה גם מכתב עשק&quot;מ סיון תשמ&quot;ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו&quot;ש חלק ל&quot;ז ע&#039; 142] ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי&quot;ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו ש&quot;השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין&quot;{{הערה|1=הגהות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב&quot;ד]. ראה גם מכתב עשק&quot;מ סיון תשמ&quot;ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו&quot;ש חלק ל&quot;ז ע&#039; 142] ועוד.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי מאיר פאפירש===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מאיר פופרש|</ins>מאיר פאפירש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז&quot;ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז&quot;ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז&quot;ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז&quot;ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=708363&oldid=prev 2024-08-17T19:26:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:26, 17 באוגוסט 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &#039;&#039;&#039;עץ חיים&#039;&#039;&#039; הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז&quot;ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר&quot;י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז&quot;ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ועד שרוב הענינים מקבלת האריז&quot;ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=294&amp;hilite= שיחת בדר&quot;ח מרחשון תש&quot;מ].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &#039;&#039;&#039;עץ חיים&#039;&#039;&#039; הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז&quot;ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר&quot;י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז&quot;ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ועד שרוב הענינים מקבלת האריז&quot;ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=294&amp;hilite= שיחת בדר&quot;ח מרחשון תש&quot;מ].}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העץ חיים נחלק לשבעה חלקים כלליים הנקראים "היכלות"{{הערה|היכל א"ק (אדם קדמון), היכל נקודים, היכל הכתרים, היכל או"א (אבא ואמא), היכל ז"א (זעיר אנפין), היכל נוקבא דז"א (דזעיר אנפין) והיכל אבי"ע (אצילות בריאה יצירה עשיה).}}, כל היכל נחלק לכמה שערים{{הערה|בהיכל א' שבעה שערים, בהיכל ב' ארבעה, בהיכל ג' שנים וכו' - סה"כ חמישים שערים.}} וכל שער לכמה ענפים {{הערה|לעיתים (בחלק מהשערים) נקראים הענפים "פרקים" או "חדרים" - ולא "ענפים".}}. קוטב כל דברי העץ חיים מראשיתו ועד סופו סובב על סדר השתלשלות העולמות, מתחיל בדף הראשון מצמצום הראשון ומסתיים בדף האחרון בעניין בריאת שמים וארץ{{הערה|לקוטי תורה ואתחנן יב ב', ובהקדמת הרב מאיר פאפירוש קרוב לסופה: "וסדרתי לשערים שלמים וטובים, עשר ספירות האצילות מא"ק עד תשלום אבי"ע".}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;דרך עץ החיים&#039;&#039;&#039;&quot;, והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א&quot;ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז&quot;ל. לשני קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;[[פרי עץ חיים]]&#039;&#039;&#039;&quot;, ולשלישי &quot;&#039;&#039;&#039;נוף עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;דרך עץ החיים&#039;&#039;&#039;&quot;, והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א&quot;ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז&quot;ל. לשני קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;[[פרי עץ חיים]]&#039;&#039;&#039;&quot;, ולשלישי &quot;&#039;&#039;&#039;נוף עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה ב[[קוריץ]] בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה ב[[קוריץ]] בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- '''והוא''' הספר עץ חיים שבידינו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td></tr> </table>

Mdafula https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=694881&oldid=prev 2024-06-22T23:39:08Z

<p><span class="autocomment">רבי מאיר פאפירש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:39, 23 ביוני 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;דרך עץ החיים&#039;&#039;&#039;&quot;, והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א&quot;ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז&quot;ל. לשני קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;[[פרי עץ חיים]]&#039;&#039;&#039;&quot;, ולשלישי &quot;&#039;&#039;&#039;נוף עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;דרך עץ החיים&#039;&#039;&#039;&quot;, והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א&quot;ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז&quot;ל. לשני קרא בשם &quot;&#039;&#039;&#039;[[פרי עץ חיים]]&#039;&#039;&#039;&quot;, ולשלישי &quot;&#039;&#039;&#039;נוף עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקוריץ </del>בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[קוריץ]] </ins>בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td></tr> </table>

אליהו ב. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=486528&oldid=prev 2021-07-25T09:16:27Z

<p>החלפת טקסט – &quot;אגרת הקודש - סעיף&quot; ב־&quot;אגרת הקודש - סימן&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:16, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נקרא בשם &#039;עץ חיים&#039;, משתי סיבות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נקרא בשם &#039;עץ חיים&#039;, משתי סיבות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, &quot;חיים&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, &quot;חיים&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סעיף </del>כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עוון [[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סימן </ins>כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עוון [[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=486174&oldid=prev 2021-07-25T08:20:21Z

<p>החלפת טקסט – &quot;אגרת הקודש - כ&quot; ב־&quot;אגרת הקודש - סעיף כ&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:20, 25 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נקרא בשם &#039;עץ חיים&#039;, משתי סיבות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נקרא בשם &#039;עץ חיים&#039;, משתי סיבות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, &quot;חיים&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, &quot;חיים&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עוון [[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* כדי לרמז ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סעיף </ins>כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי עוון [[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=424747&oldid=prev 2020-10-25T04:16:33Z

<p>החלפת טקסט – &quot;עולם העשיה&quot; ב־&quot;עולם העשייה&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:16, 25 באוקטובר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז&quot;ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז&quot;ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז&quot;ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז&quot;ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העשיה</del>]] לפי קבלת האריז"ל. לשני קרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", ולשלישי "'''נוף עץ חיים'''".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העשייה</ins>]] לפי קבלת האריז"ל. לשני קרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", ולשלישי "'''נוף עץ חיים'''".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &quot;דרך עץ החיים&quot; של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת&quot;י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז&quot;ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ&quot;ב]] נדפס הספר לראשונה בקוריץ בשם &quot;&#039;&#039;&#039;עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;, ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר &quot;דרך עץ החיים&quot; של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז&quot;ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת&quot;י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז&quot;ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ&quot;ב]] נדפס הספר לראשונה בקוריץ בשם &quot;&#039;&#039;&#039;עץ חיים&#039;&#039;&#039;&quot;, ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</div></td></tr> </table>

חלוקה בוט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=329570&oldid=prev 2020-03-18T14:51:30Z

<p>עריכה, הרחבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:51, 18 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שלבי עריכת הספר והדפסתו==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===רבי חיים ויטאל===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את עיקר תורתו מסר [[האריז"ל]] לתלמידו רבי [[חיים ויטאל]]. האריז"ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה "קונטרס הקיצור"), ולאחר הסתלקות האריז"ל ב[[ה' מנחם אב]] של"ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז"ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז"ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז"ל, אלא הכל יעבור דרכו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשך כעשרים שנה סידר רבי חיים את כתבי האריז"ל שבידיו, לספר שערך וקראו בשם "עץ חיים", וחולק על ידו לשמונה שערים: השער הראשון - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי", הדרושים היחידים שכתב האריז"ל בעצמו, ועוד שבעה שערים. רבי חיים לא פירסם את הספר למרות הפצרות רבים מהמקובלים, והוא נשאר שמור אצלו (מלבד חלק מהכתבים שהצליחו להעתיק מבלי ידיעתו){{הערה|ראה בכל זה הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים - לא נדפס עד ימינו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===רבי שמואל ויטאל===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|שמונה שערים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי [[שמואל ויטאל|שמואל]]. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם ל[[שמונה שערים]] (בסדר שונה מעט): א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים'''{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו ש"השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===רבי מאיר פאפירש===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז"ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשיה]] לפי קבלת האריז"ל. לשני קרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", ולשלישי "'''נוף עץ חיים'''".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה בקוריץ בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שם הספר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, </del>נקרא בשם 'עץ חיים' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך כוונה לרמוז </del>ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים.. הנה נתבאר במקום אחר הזה כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עון </del>[[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר נקרא בשם 'עץ חיים'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משתי סיבות:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* כדי לרמז על שמו הפרטי של המחבר, "חיים".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשמו של הספר רמז המחבר גם לשמו הפרטי, שנקרא בשם 'חיים'</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* כדי לרמז </ins>ל'[[עץ החיים]]' שהיה ב[[גן עדן]] קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי{{הערה|את ענין זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] בהרחבה ב[[ספר התניא]], [[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|באגרת הקודש פרק כ"ו]], והוא מופיע גם בהקדמתו של רבי חיים ויטאל לספר: {{ציטוטון|חכמת האמת ונקרא עץ החיים . . הנה נתבאר במקום אחר הזה כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוון </ins>[[אדם הראשון]] ב[[עץ הדעת טוב ורע]] הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה}}.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הספר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כפי שנהגה ונלמד על ידי [[רבותינו נשיאינו]] אינו </del>מחולק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לנושאים כלליים, אלא נכתב כשערים כלליים שנחלקו לפרקים. רצונו של רבי חיים ויטאל{{הערה|כפי שכתב בהקדמה לספרו '[[מבוא שערים]]'.}} היה לסדר את הספר לפי שערים כלליים, אך לא הספיק לסדר זאת בעצמו, ותלמיד תלמידו, רבי מאיר פופרש חיבר את הספר 'דרך עץ חיים' (הנפוץ כיום בשם 'עץ חיים') בו כלל את השערים לפי </del>נושאים כלליים, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקרא להם </del>בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר מחולק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשבעה </ins>נושאים כלליים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקראים </ins>בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל אדם קדמון.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>אדם קדמון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנקודים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[נקודים]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הכתר</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[כתר]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[או&quot;א]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[או&quot;א]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[ז&quot;א]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[ז&quot;א]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[נוקבא]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד[[ז</del>"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[נוקבא]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דז</ins>"א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[אבי&quot;ע]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>#היכל [[אבי&quot;ע]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההיכלות עצמם מחולקים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפרקים</del>, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: '''עץ''' חיים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ההיכלות עצמם מחולקים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחמישים שערים, ופרקים</ins>, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: '''עץ''' חיים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr> </table>

קרייזי אבאוט משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=329553&oldid=prev 2020-03-17T23:19:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:19, 18 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספרי קבלה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ספרי קבלה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרי קבלה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבי האריז"ל</ins>]]</div></td></tr> </table>

קרייזי אבאוט משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=329058&oldid=prev 2020-02-26T16:35:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ&quot;ב)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ&quot;ב)]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ועד שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</del>[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=294&amp;hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ועד שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=294&amp;hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td></tr> </table>

קרייזי אבאוט משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=329057&oldid=prev 2020-02-26T16:35:10Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 26 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ&quot;ב)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ&quot;ב)]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ועד שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=[[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=294&amp;hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירתו של האר&quot;י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם &quot;עץ חיים&quot;, שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר&quot;י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר &quot;דרך עץ החיים&quot;, שהוא הספר &quot;עץ חיים&quot; הנדפס שלפנינו.</div></td></tr> </table>

קרייזי אבאוט משיח