צאן - היסטוריית גרסאות

ב. א. א. ב־09:16, 20 ביוני 2025

2025-06-20T09:16:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 20 ביוני 2025
שורה 23:		שורה 23:
	1) [[עז]] - המסמלת עזות פנים.		1) [[עז]] - המסמלת עזות פנים.

	2) [[כבש]] - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.		2) [[כבש (בעל חי)\|כבש]] - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.

	וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם{{הערה\|מתוך הספר ערכים בחסידות ערך [[אדם כי יקריב]]}}.		וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם{{הערה\|מתוך הספר ערכים בחסידות ערך [[אדם כי יקריב]]}}.

ב. א. א. ב־09:15, 20 ביוני 2025

2025-06-20T09:15:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:15, 20 ביוני 2025
שורה 21:		שורה 21:
	יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:		יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:

	1) עז - המסמלת עזות פנים ~~וכו'~~.		1) [[עז]] - המסמלת עזות פנים.

	2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.		2) [[כבש]] - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.

	וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם{{הערה\|מתוך הספר ערכים בחסידות ערך [[אדם כי יקריב]]}}.		וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם{{הערה\|מתוך הספר ערכים בחסידות ערך [[אדם כי יקריב]]}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:בעלי חיים]]		[[קטגוריה:בעלי חיים]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T05:05:10Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:05, 20 בדצמבר 2020
שורה 3:		שורה 3:

	==האבות כרועי צאן==		==האבות כרועי צאן==
	האבות היו רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא ~~היתה~~ להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת [[מרכבה]] ממש.		האבות היו רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא הייתה להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת [[מרכבה]] ממש.

	והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.		והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.

	לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה\|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" ~~היתה~~ תלויה ביוסף.		לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה\|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף.
	בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות		בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
	מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם		מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

2020-08-31T17:31:30Z

החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:31, 31 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.		והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.

	לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה\|1=[[~~תהילים~~]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.		לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה\|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.
	בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות		בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
	מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם		מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:36:47Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 24 באוגוסט 2020
שורה 7:		שורה 7:
	והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.		והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.

	לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{~~הערת שוליים~~\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{~~הערת שוליים~~\|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.		לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה\|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.
	בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות		בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
	מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{~~הערת שוליים~~\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם		מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם
	נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו'"{{~~הערת שוליים~~\|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת		נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו'"{{הערה\|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת
	לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם\|עבודה]] מעין עבודתו של		לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם\|עבודה]] מעין עבודתו של
	יוסף הצדיק.{{~~הערת שוליים~~\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}		יוסף הצדיק.{{הערה\|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}

	טעם נוסף לכך שהאבות היו רועי צאן, היא מפני שבצאנם היו נשמות ישראל, כי שורש הצאן (ובפרט הכבשים) הוא גבוה ביותר, ועל כך נאמר ב[[פרשת וישב]] כי יעקב כשהיה בבית לבן הפריד את הכשבים כלומר שהפרידם משורשם העליון והוריד אותם לעולם על מנת שיוכלו לתקנם{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/16/121&search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 מאמרי אדמו"ר הזקן ח"א מאמר ויצא]}}.		טעם נוסף לכך שהאבות היו רועי צאן, היא מפני שבצאנם היו נשמות ישראל, כי שורש הצאן (ובפרט הכבשים) הוא גבוה ביותר, ועל כך נאמר ב[[פרשת וישב]] כי יעקב כשהיה בבית לבן הפריד את הכשבים כלומר שהפרידם משורשם העליון והוריד אותם לעולם על מנת שיוכלו לתקנם{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/16/121&search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 מאמרי אדמו"ר הזקן ח"א מאמר ויצא]}}.

שלום ב־17:14, 14 באוקטובר 2016

2016-10-14T17:14:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:14, 14 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:כבשים.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|כבשים]]
	'''צאן''' היא קבוצת [[בהמה\|בעלי חיים]] ביתיים, המוזכרים בלשון זה בתורה בהקשר לעבודת האבות הקדושים כרועי צאן, וכן בקשר לעבודת הקרבנות.		'''צאן''' היא קבוצת [[בהמה\|בעלי חיים]] ביתיים, המוזכרים בלשון זה בתורה בהקשר לעבודת האבות הקדושים כרועי צאן, וכן בקשר לעבודת הקרבנות.

שלום ב־17:14, 14 באוקטובר 2016

2016-10-14T17:14:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:14, 14 באוקטובר 2016
שורה 6:		שורה 6:
	והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.		והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע\|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.

	לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערת שוליים\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערת שוליים\|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.		לעומת זאת - [[יוסף הצדיק]] לא היה רועה צאן, אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערת שוליים\|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערת שוליים\|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.
	בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות		בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
	מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם		מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים\|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם

שלום: יצירת דף עם התוכן "'''צאן''' היא קבוצת בעלי חיים ביתיים, המוזכרים בלשון זה בתורה בהקשר לעבודת האבות הקד..."

2016-10-14T17:13:48Z

יצירת דף עם התוכן "'''צאן''' היא קבוצת בעלי חיים ביתיים, המוזכרים בלשון זה בתורה בהקשר לעבודת האבות הקד..."

דף חדש

'''צאן''' היא קבוצת [[בהמה|בעלי חיים]] ביתיים, המוזכרים בלשון זה בתורה בהקשר לעבודת האבות הקדושים כרועי צאן, וכן בקשר לעבודת הקרבנות.

==האבות כרועי צאן==
האבות היו רועי צאן בכדי שלא יטרידו אותם עניני עולם הזה, להפריד אותם אפילו רגע אחד מבחינת ה[[ביטול]], וכאשר היו רועי צאן ב[[שדה]] לא היתה להם שום טרדא מעסקי עניני [[עולם הזה]], והיו מתהלכים לפני ה' כל הימים ב[[התקשרות]] אמיתי בביטול תמידי להיות בבחינת [[מרכבה]] ממש.

והענין הוא כי בכל העסקים - זולת רועה צאן - יש טרדא רבה מאד, כמו גם בעבודת האדמה יש טרדא ודאגה בחרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וקצירה וכו', אבל רועה צאן - אין בעסק זה שום טרדא כלל ולא שום דאגה כלל, כי בהוציאו את הצאן לאחו, הנה במשך היום יוכל להיות פנוי מכל מחשבה, בלתי - להוי' לבדו, ואין מונע כלל להיות מתקשר ומתדבק בה' כל היום בלי פירוד כלל.

לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערת שוליים|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערת שוליים|1=[[תהילים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" היתה תלויה ביוסף.
בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערת שוליים|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בו'"{{הערת שוליים|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של
יוסף הצדיק.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}

טעם נוסף לכך שהאבות היו רועי צאן, היא מפני שבצאנם היו נשמות ישראל, כי שורש הצאן (ובפרט הכבשים) הוא גבוה ביותר, ועל כך נאמר ב[[פרשת וישב]] כי יעקב כשהיה בבית לבן הפריד את הכשבים כלומר שהפרידם משורשם העליון והוריד אותם לעולם על מנת שיוכלו לתקנם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/16/121&search=%D7%9B%D7%91%D7%A9 מאמרי אדמו"ר הזקן ח"א מאמר ויצא]}}.

==סוגי הצאן==
הצאן מרמז על סוג מסויים של אנשים, וכמו שכתוב: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו וגו'" - אלו הם פרטי המדריגות והסוגים השונים של הנפשות הבהמיות הפועלות בבני אדם.

יש מי שמדותיו הבהמיות דומות ל"בקר" - בהמה גסה, ויש מי שמדותיו דומות ל"צאן" - בהמה דקה, ובזה גופא שתי אפשרויות:

1) עז - המסמלת עזות פנים וכו'.

2) כבש - המסמל את החולשה וחוסר התוקף בעניני קדושה.

וזהו "'''מכם''' קרבן להויה" - הקרבן יהיה מכם ומעצמכם{{הערה|מתוך הספר ערכים בחסידות ערך [[אדם כי יקריב]]}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]