https://chabadpedia.co.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A6%D7%A8%D7%94
צרה - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T12:43:17Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.1
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%94&diff=795762&oldid=prev
מ. רובין: קידוד קישורים
2025-08-18T11:22:59Z
<p>קידוד קישורים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 18 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק 'עת צרה היא ל[[יעקב]] '''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק 'עת צרה היא ל[[יעקב]] '''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון זה מבואר גם על הפסוק 'מן המצר קראתי . . ענני במרחב', כי דווקא מהמיצר האדם יכול להגיע למרחב, כמו קול השופר (ושאר כלי הנשיפה) שהקול יוצא דווקא על ידי זה שנופחים את הרוח בצד הצר והקול נדחק{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6109&CategoryID=1313 תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12], ועוד.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון זה מבואר גם על הפסוק 'מן המצר קראתי . . ענני במרחב', כי דווקא מהמיצר האדם יכול להגיע למרחב, כמו קול השופר (ושאר כלי הנשיפה) שהקול יוצא דווקא על ידי זה שנופחים את הרוח בצד הצר והקול נדחק{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6109&CategoryID=1313 תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12], ועוד.}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%93</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A6%D7%94%D7%A8</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%94</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A9%D7%B4%D7%A4</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%A0%D7%97</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%95%D7%B3</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">%D7%94%D7%B3%D7%AA%D7%A9</del>/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לד</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צהר</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תעשה</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתיבה</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש״פ</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נח</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו׳</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרחשון</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה׳תש</ins>/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='צרות חסידים'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='צרות חסידים'==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", ש[[כתיבה לרבי|כותבים לרבי]] ו[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר [[בשורות טובות]], ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]]. שיחת שבת פרשת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ויקהל-פקודי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>[[תשל"ה]].}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", ש[[כתיבה לרבי|כותבים לרבי]] ו[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר [[בשורות טובות]], ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]]. שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשל"ה]].}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראו גם==</div></td></tr>
</table>
מ. רובין
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%94&diff=792194&oldid=prev
שולם ס.: תיקון קישור
2025-08-05T19:23:08Z
<p>תיקון קישור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:23, 5 באוגוסט 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צרה''' הוא תיאור כולל למקרים של מצוקה, שהאדם נמצא במיצר והדבר מעיק עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''צרה''' הוא תיאור כולל למקרים של מצוקה, שהאדם נמצא במיצר והדבר מעיק עליו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורת החסידות מבארת, שה[[אותיות]] המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תורת החסידות מבארת, שה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אותיות האל"ף בי"ת|</ins>אותיות]] המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td></tr>
</table>
שולם ס.
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%94&diff=696816&oldid=prev
ב. שורה: /* ביאור החסידות */
2024-06-26T18:18:14Z
<p><span class="autocomment">ביאור החסידות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:18, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/%D7%9C%D7%93-%D7%A6%D7%94%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%B4%D7%A4-%D7%A0%D7%97-%D7%95%D7%B3-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%B3%D7%AA%D7%A9/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/%D7%9C%D7%93-%D7%A6%D7%94%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%B4%D7%A4-%D7%A0%D7%97-%D7%95%D7%B3-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%B3%D7%AA%D7%A9/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגן </del>עדן בשנת [[תרנ"ב]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[גן </ins>עדן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בשנת [[תרנ"ב]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='צרות חסידים'==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=='צרות חסידים'==</div></td></tr>
</table>
ב. שורה
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%94&diff=696814&oldid=prev
ב. שורה: /* ביאור החסידות */
2024-06-26T18:17:51Z
<p><span class="autocomment">ביאור החסידות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:17, 26 ביוני 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור החסידות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק 'עת צרה היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליעקב </del>'''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסוק 'עת צרה היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[יעקב]] </ins>'''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.</div></td></tr>
</table>
ב. שורה
https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%94&diff=696486&oldid=prev
להתראות: הוספת ערך
2024-06-26T09:58:41Z
<p>הוספת ערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''צרה''' הוא תיאור כולל למקרים של מצוקה, שהאדם נמצא במיצר והדבר מעיק עליו.<br />
<br />
תורת החסידות מבארת, שה[[אותיות]] המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.<br />
<br />
==ביאור החסידות==<br />
בפסוק 'עת צרה היא ליעקב '''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}. <br />
<br />
כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.<br />
<br />
רעיון זה מבואר גם על הפסוק 'מן המצר קראתי . . ענני במרחב', כי דווקא מהמיצר האדם יכול להגיע למרחב, כמו קול השופר (ושאר כלי הנשיפה) שהקול יוצא דווקא על ידי זה שנופחים את הרוח בצד הצר והקול נדחק{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6109&CategoryID=1313 תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12], ועוד.}}.<br />
<br />
בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/%D7%9C%D7%93-%D7%A6%D7%94%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%B4%D7%A4-%D7%A0%D7%97-%D7%95%D7%B3-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%B3%D7%AA%D7%A9/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.<br />
<br />
רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] בגן עדן בשנת [[תרנ"ב]].<br />
<br />
=='צרות חסידים'==<br />
הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", ש[[כתיבה לרבי|כותבים לרבי]] ו[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר [[בשורות טובות]], ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]]. שיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[עין צרה]]<br />
*[[הכל לטובה]]<br />
*[[נסיון]]<br />
*[[שופר]]<br />
*[[מצרים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5783247/jewish/Suffering-Tzarah.htm מהי המשמעות הפנימית של סבל וצרה?]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]</div>
להתראות