קטן - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: הוספת קטגוריה:גילים בהלכה באמצעות HotCat

2025-12-16T13:16:55Z

הוספת קטגוריה:גילים בהלכה באמצעות HotCat

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:16, 16 בדצמבר 2025
שורה 24:		שורה 24:
	[[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]
	[[קטגוריה:חינוך]]		[[קטגוריה:חינוך]]
			[[קטגוריה:גילים בהלכה]]

שולם ס.: קישור

2025-09-09T09:16:24Z

קישור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:16, 9 בספטמבר 2025
שורה 3:		שורה 3:
	==מצות חינוכו==		==מצות חינוכו==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חינוך]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חינוך]]}}
	'''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל תרי"ג המצוות. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון [[אדמו"ר הריי"צ]] "כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"{{הערה\|1=[[היום יום]] כ"ב [[טבת]].}}.		'''חינוך''' היא מצווה מדרבנן לחנך את הבנים בדרך המצוות, כדי שכאשר יגדילו ויגיעו לגיל מצוות יוכלו לקיים מיד את כל [[תרי"ג מצוות\|תרי"ג המצוות]]. דגש מיוחד נתנו רבותינו נשיאינו על החינוך כחלק מרכזי בעבודת ה', וכלשון [[אדמו"ר הריי"צ]] "כשם שהנחת [[תפילין]] בכל יום הוא [[מצווה]] ד[[אורייתא]] על כל [[יהודי]], ללא חילוק בין גדול שבתורה לבין איש פשוט, כך הוא חוב גמור על כל יהודי לחשוב כל יום חצי שעה אודות חינוך הילדים ולעשות הכל, מה שבכוחו לעשות ויותר מכפי כוחו, לראות לפעול אצל הילדים, שילכו בדרך בהם מדריכים אותם"{{הערה\|1=[[היום יום]] כ"ב [[טבת]].}}.

	==להוציא את הרבים ידי חובתם==		==להוציא את הרבים ידי חובתם==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ"

2020-09-07T05:37:49Z

החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:37, 7 בספטמבר 2020
שורה 16:		שורה 16:
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
	[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]		[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]
	בענין [[ברכת המזון]] מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה ~~לכשעצמה~~. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון [[ברכת המזון]] שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.		בענין [[ברכת המזון]] מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה כשלעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון [[ברכת המזון]] שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.
	==הוראות הרבי==		==הוראות הרבי==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}

37.60.47.117 ב־01:20, 29 באוקטובר 2018

2018-10-29T01:20:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:20, 29 באוקטובר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|[[הרבי בילדותו]] בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]~~
	'''קטן''' הוא כינוי ליהודי מתחת לגיל [[בר מצווה]], המחויב במצוות מדרבנן. מהכנסם ל[[חיידר]] הם מכונים גם "תינוקות של בית רבן".		'''קטן''' הוא כינוי ליהודי מתחת לגיל [[בר מצווה]], המחויב במצוות מדרבנן. מהכנסם ל[[חיידר]] הם מכונים גם "תינוקות של בית רבן".
	==מצות חינוכו==		==מצות חינוכו==

שלום: החלפת טקסט – "ברכת המזון " ב־"ברכת המזון "

2016-10-27T03:11:18Z

החלפת טקסט – "ברכת המזון " ב־"ברכת המזון "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:11, 27 באוקטובר 2016
שורה 16:		שורה 16:
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
	[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]		[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]
	בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.		בענין [[ברכת המזון]] מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון [[ברכת המזון]] שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.
	==הוראות הרבי==		==הוראות הרבי==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}

כתית למאור: /* פורס על שמע */ עריכה

2016-10-26T23:56:41Z

פורס על שמע: עריכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:56, 27 באוקטובר 2016
שורה 10:		שורה 10:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו\|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו\|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}}

	~~בראשונים מבוארים שני פירושים לתיבת~~ פורס על שמע~~. לפי פירוש~~ [[הרמב"ם]] ~~הכוונה~~ היא ~~לומר~~ ברכת יוצר אור ~~לפני התיבה~~, וב[[ר"ן]] ~~מבואר פירוש נוסף -~~ כל ברכות קריאת שמע.		הראשונים הביאו ב' אופנים ל"פורס על שמע": [[הרמב"ם]] סובר שהכוונה היא ל[[ברכת יוצר אור]], ו[[הר"ן]] סובר שזה כל [[ברכות קריאת שמע]].

	[[~~אדמו"ר הצמח~~ צדק]] ~~מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך~~ להוציא ידי חובה ~~אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה~~, ~~ואילו בדין~~ ברכות ~~המגילה~~ הוא ~~סובר שקטן~~ יכול להוציא ידי חובה ~~בקריאת המגילה~~.		ה[[צמח צדק]] מבאר שאפילו שב[[קריאת מגילה]] הקטן יכול להוציא ידי חובה, הוא לא יכול ב[[ברכות קריאת שמע]] וב[[תפילה]] (שבהם (ולפחות בתפילה) הוא מחויב{{הערה\|והדין אומר שאדם יכול להוציא ידי חובה כאשר הוא מחויב בדבר.}}), מכיוון שזהו חיוב על כל אחד לבקש רחמים על עצמו, ולכן אינו יכול להוציא. אבל במקרא מגילה יכול (לדעת [[רבי יהודה]]), כי זה חובה רק לשמוע.

	קושיא זו קשה רק לדברי התוספות{{הערה\|ברכות ס א}} שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

	מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
	[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]		[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]

שלום ב־23:18, 26 באוקטובר 2016

2016-10-26T23:18:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:18, 27 באוקטובר 2016
שורה 26:		שורה 26:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]
			[[קטגוריה:חינוך]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "

2016-09-29T03:36:52Z

החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:36, 29 בספטמבר 2016
שורה 16:		שורה 16:
	קושיא זו קשה רק לדברי התוספות{{הערה\|ברכות ס א}} שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?		קושיא זו קשה רק לדברי התוספות{{הערה\|ברכות ס א}} שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

	מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש [[רחמים]] על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
	[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]		[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]

שלום בוט2: החלפת טקסט – " " ב־" "

2016-09-19T14:00:12Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:00, 19 בספטמבר 2016
שורה 19:		שורה 19:
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
	[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]		[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]
	בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.		בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.
	==הוראות הרבי==		==הוראות הרבי==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}

שלום ב־19:54, 13 בספטמבר 2016

2016-09-13T19:54:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:54, 13 בספטמבר 2016
שורה 14:		שורה 14:
	[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.		[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.

	קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?		קושיא זו קשה רק לדברי התוספות{{הערה\|ברכות ס א}} שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

	מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.		מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפלה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.
	===ברכת המזון===		===ברכת המזון===
			[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]
	בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.		בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה\|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה\|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה לכשעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון ברכת המזון שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם.
	==הוראות הרבי==		==הוראות הרבי==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ילדי ישראל]]}}
	~~[[קובץ:ילדי ישראל.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרבי וילדי ישראל]]~~

	[[הרבי]] מפגין תדיר חיבה מיוחדת לילדי ישראל - הוא משתתף ב[[ראלי\|כינוסים]] וב[[פאראד\|תהלוכות]] המיועדים עבורם, ו[[חלוקת מטבעות\|מחלק להם מטבעות לצדקה]] בהזדמנויות רבות - בכניסתו ויציאתו מה[[תפילה]], בנסיעתו ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)\|אוהל]] ועוד. במהלך השנים הורה הוראות רבות ומפורטות עבור חינוכם, כשהשיא שבהם היה הקמת ארגון [[צבאות ה']] לילדי ישראל.		[[הרבי]] מפגין תדיר חיבה מיוחדת לילדי ישראל - הוא משתתף ב[[ראלי\|כינוסים]] וב[[פאראד\|תהלוכות]] המיועדים עבורם, ו[[חלוקת מטבעות\|מחלק להם מטבעות לצדקה]] בהזדמנויות רבות - בכניסתו ויציאתו מה[[תפילה]], בנסיעתו ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)\|אוהל]] ועוד. במהלך השנים הורה הוראות רבות ומפורטות עבור חינוכם, כשהשיא שבהם היה הקמת ארגון [[צבאות ה']] לילדי ישראל.
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אורח חיים]]		[[קטגוריה:אורח חיים]]