ריש לקיש - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

2020-12-20T05:06:56Z

החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:06, 20 בדצמבר 2020
שורה 11:		שורה 11:
	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו ~~היתה~~ ממידת הדין{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו הייתה ממידת הדין{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

2020-08-24T03:37:50Z

החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020
שורה 9:		שורה 9:
	'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.		'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.

	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{~~הערת שוליים~~\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{~~הערת שוליים~~\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.

חלוקת קונטרסים: החלפת טקסט – " " ב־" "

2020-07-05T21:53:32Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:53, 6 ביולי 2020
שורה 13:		שורה 13:
	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.
	==שיטתו ההלכתית==		==שיטתו ההלכתית==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חצי שיעור]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חצי שיעור]]}}

שלום בוט2: החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

2016-10-31T06:04:07Z

החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:04, 31 באוקטובר 2016
שורה 13:		שורה 13:
	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ~~ע"י~~ החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.
	==שיטתו ההלכתית==		==שיטתו ההלכתית==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[חצי שיעור]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חצי שיעור]]}}

שלום ב־14:53, 20 באוקטובר 2016

2016-10-20T14:53:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:53, 20 באוקטובר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.

שלום ב־14:51, 20 באוקטובר 2016

2016-10-20T14:51:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:51, 20 באוקטובר 2016
שורה 12:		שורה 12:

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.

			בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.
	==שיטתו ההלכתית==		==שיטתו ההלכתית==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[חצי שיעור]]}}
	ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.		ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.
			{{ערך מורחב\|ערך=[[זיבה]]}}
	בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.		בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]].

	הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105).
	===שומרת יום כנגד יום===		===שומרת יום כנגד יום===
	הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).		הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).

שלום בוט2: החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

2016-07-26T06:20:44Z

החלפת טקסט – "בשבת " ב־"בשבת "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:20, 26 ביולי 2016
שורה 9:		שורה 9:
	'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.		'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.

	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא ~~שבשבת~~ למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.

חבר: ביטול גרסה 217125 של 95.86.114.151 (שיחה)

2016-04-11T17:12:40Z

ביטול גרסה 217125 של 95.86.114.151 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:12, 11 באפריל 2016
שורה 1:		שורה 1:
	~~בלה בלה בלה בלה~~		{{חז"ל\|
			]
			\|דור=דור שני ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]
			\|רבותיו=[[רבי חנינא בר חמא]], [[בר קפרא]], [[רבי ינאי]], [[רבי אושעיא]]
			\|חבריו=[[רבי יוחנן]]
			\|בית מדרש=[[ישיבת טבריה]]
			}}
			[[קובץ:אמורא.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]
			'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.

			מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שבשבת למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

			[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.
			==שיטתו ההלכתית==
			ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.

			בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.

			הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105).
			===שומרת יום כנגד יום===
			הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).

			הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה, בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] וריש לקיש האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. לפי הלשון השני בדברי המגרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה\|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה.

			==קישורים חיצוניים==
			*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=7 רבי יוחנן וריש לקיש] באתר הערות וביאורים
			{{הערות שוליים}}
			{{אמוראים}}
			[[קטגוריה:אמוראים]]

95.86.114.151: החלפת הדף בתוכן "בלה בלה בלה בלה"

2016-04-11T14:08:50Z

החלפת הדף בתוכן "בלה בלה בלה בלה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:08, 11 באפריל 2016
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{חז"ל\|~~		בלה בלה בלה בלה
	]
	~~\|דור=דור שני ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]~~
	~~\|רבותיו=[[רבי חנינא בר חמא]], [[בר קפרא]], [[רבי ינאי]], [[רבי אושעיא]]~~
	~~\|חבריו=[[רבי יוחנן]]~~
	~~\|בית מדרש=[[ישיבת טבריה]]~~
	}}
	~~[[קובץ:אמורא.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]~~
	'''ריש לקיש''' או רבי שמעון בן לקיש היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו [[רבי יוחנן]], שהחזירו בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש רבי יוחנן יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.

	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שבשבת למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.
	~~==שיטתו ההלכתית==~~
	ב[[מסכת יומא]] (עד.) נחלקו ר"י ור"ל האם חצי שיעור אסור מן התורה, והרבי תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם.

	בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.

	הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105).
	~~===שומרת יום כנגד יום===~~
	הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).

	הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה, בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] וריש לקיש האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. לפי הלשון השני בדברי המגרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה\|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה.

	~~==קישורים חיצוניים==~~
	*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=1002&cat=11&haoro=7 רבי יוחנן וריש לקיש] באתר הערות וביאורים
	~~{{הערות שוליים}}~~
	~~{{אמוראים}}~~
	~~[[קטגוריה:אמוראים]]~~

שיע בוט: שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק

2016-02-02T19:44:03Z

שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שיע.ק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:44, 2 בפברואר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	{{ח\|		{{חז"ל\|
	]		]
	\|דור=דור שני ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]		\|דור=דור שני ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]
שורה 19:		שורה 19:
	הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105).		הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם של רבי יוחנן, באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105).
	===שומרת יום כנגד יום===		===שומרת יום כנגד יום===
	הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ~~ויום טוב~~ היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).		הרבי חוקר, בדיני [[שומרת יום כנגד יום]], האם דיני הטומאה שביום השמירה של ה"כנגד יום", הוא טומאה עצמאית החלה על היום עצמו, או שמא מדובר בטומאה הנשאבת מכוחו של היום שעבר בלבד. (כדוגמא הרבי מציג את השאלה האם תוספת שבת ויו"ט היא קדושה עצמאית החלה על הזמן בימי החול הסמוכים לשבתף או שמא נחשבת כחלק מהקדושה החלה על יום השבת עצמו).

	הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה, בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] וריש לקיש האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. לפי הלשון השני בדברי המגרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה\|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה.		הרבי מסביר בכך את דברי הגמרא בסוף מסכת נדה, בהם מוצגים שתי אפשרויות למחלוקת [[רבי יוחנן]] וריש לקיש האם רואה ביום עשירי טעונה שימור או לא. לפי הלשון השני בדברי המגרא המחלוקת היא על יום האחד עשר, שריש לקיש מסביר שמכיוון שיום האחד העשר אינו יכול להיות חלק מטומאת זיבה גדולה (שכן זו חלה רק על לאחר ראיית זיבה במשך שלושה ימים רצופים במשך אחד עשר ימי ה[[זבה\|זיבה]]), לא חלה עליו טומאת שומרת יום כנגדיום. הרבי מסביר כי הסיבה שלכן ריש לקיש תולה את יום האחד עשר בכך שהוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה ולא ביום העשירי שגם הוא לא יכול לההפך לטומאת זיבה, הוא מכיון שהוא סבור שטומאת שומרת יום כנגד יום היא טומאה עצמאית החלה על יום השמירה.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:06, 20 בדצמבר 2020
שורה 11:		שורה 11:
	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו ~~היתה~~ ממידת הדין{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו הייתה ממידת הדין{{הערה\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם על ידי החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:53, 20 באוקטובר 2016
שורה 11:		שורה 11:
	מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}		מובא בגמרא כי רבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא. היעב"ץ מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] למדו את תורת הקבלה, לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים\|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}

	[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}}.		[[הבעל שם טוב]] אמר שנשמתו היתה ממידת הדין{{הערת שוליים\|1=[[כתר שם טוב]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/118&search=%D7%9E%D7%97%D7%98+%D7%A9%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 הוספות קיח].}} וכמו שאכן ניתן לראות מכך שלפני שחזר בתשובה היה משמש בתפקיד של "גבורות" שענינו שודד וגזלן.

	בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.		בגמרא מובא כי ריש לקיש מכר את עצמו לעם אוכלי אדם ששמם לודאים ולבסוף הרגם. הבעל שם טוב מפרש גמרא זו על פי דרכו, כי אחר שזכה להתפלל בתכלית השלמות או למד בתכלית בא יצה"ר אח"כ כמה נאה מעשיך וכו' וזהו חייתא ופלגא, פירוש רחוק מאוד מ[[דביקות]] השם ע"י החייתא שסבור שעובד בחיות עליון{{הערה\|כתר שם טוב חלק שני ע' רעח}}.