שבת החודש - היסטוריית גרסאות

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "״" ב־"""

2026-03-10T18:32:56Z

החלפת טקסט – "״" ב־"""

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:32, 10 במרץ 2026
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ~~״בפורים שחרית״~~{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]		[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת "בפורים שחרית"{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]
	'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].		'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].

ספרא רבא ב־12:48, 24 במרץ 2025

2025-03-24T12:48:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:48, 24 במרץ 2025
שורה 2:		שורה 2:
	'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].		'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].

	~~היא מרבה ליפול בפרשת~~ פקודי		פעמים רבות חלה שבת החודש בשבת פרשת [[פרשת פקודי\|פקודי]].

	==בספרות ההלכתית==		==בספרות ההלכתית==

ב.כ"ץ ב־12:38, 24 במרץ 2025

2025-03-24T12:38:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:38, 24 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]		[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]
	'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].		'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].

			היא מרבה ליפול בפרשת פקודי

	==בספרות ההלכתית==		==בספרות ההלכתית==

מ. רובין ב־16:24, 6 בינואר 2025

2025-01-06T16:24:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:24, 6 בינואר 2025
שורה 38:		שורה 38:
	*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6662&CategoryID=1378 פרשת החודש - לקט פתגמים מתורתם של גדולי ישראל]''', שיחת השבוע גליון 1210		*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6662&CategoryID=1378 פרשת החודש - לקט פתגמים מתורתם של גדולי ישראל]''', שיחת השבוע גליון 1210

	{{~~חגים וזמנים~~}}		{{שבת}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]		[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:24:03Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:24, 30 בדצמבר 2024
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]		[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]
	'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].		'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].

ב. שורה: /* בחסידות חב"ד */

2024-08-12T21:10:21Z

בחסידות חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:10, 13 באוגוסט 2024
שורה 22:		שורה 22:
	התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.		התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.

	בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה]] ו[[אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.		בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה רבינו\|משה]] ו[[אהרון הכהן\|אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.

	ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.		ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.

אליהו ב.: /* קישורים חיצוניים */

2024-06-11T18:30:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 11 ביוני 2024
שורה 32:		שורה 32:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_hachodesh לקוטי שיחות מועדים - פרשת החודש] {{מפתח}}
	*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}		*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}}
	*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/467672/ לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה]''', רבי יומי {{וידפו}}		*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/467672/ לפני פרשת החודש צריך להתכונן לגאולה]''', רבי יומי {{וידפו}}

להתראות ב־06:04, 7 באפריל 2024

2024-04-07T06:04:48Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:04, 7 באפריל 2024
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:שבת החודש.jpg\|ממוזער\|לפני תאריכים מיוחדים היו שואלים את הרבי אם לקרוא ב[[ספר תורה של משיח]], הסופר [[ישעיה מטלין]] שאל אם לקרוא:{{ש}}א) בשבת מברכים פרשת שקלים - לקרוא [[פרשת ויקהל]] או [[שבת שקלים\|שקלים]] או במנחה{{ש}} ב) בשבת ויקרא-זכור - לקרוא ל[[פרשת ויקרא]] או [[שבת זכור\|זכור]]{{ש}} ג) בפורים שחרית{{ש}} ד) בשבת צו-פרה - ל[[פרשת צו]] או [[שבת פרה\|פרה]]{{ש}}{{ש}} הרבי סימן לשאלה א׳: פ׳ שקלים{{ש}} לשאלה ב׳ סימן: פ׳ זכור{{ש}} לשאלה ג׳ סימן: מתח קו תחת ״בפורים שחרית״{{ש}} לשאלה ד׳ סימן: פ׳ פרה{{ש}}{{ש}} והוסיף: '''ופ׳ [[שבת החודש\|החודש]]''']]
	'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].		'''שבת החודש''' הינה השבת הסמוכה ביותר ל[[ראש חודש ניסן]] (ובאם ראש חודש ניסן חל בשבת, אזי שבת זו היא שבת החודש), בה [[קריאת התורה\|קוראים בתורה]] בנוסף ל[[פרשת השבוע]] קטע מ[[פרשת בא]], מתחיל מהציווי של הקב"ה למשה לומר לבני ישראל לקבוע את השנים החל מראש חודש ניסן, להתכונן ל[[קרבן פסח]] ול[[יציאת מצרים\|יציאה ממצרים]].

יוסף בן מלמד: /* בספרות ההלכתית */

2024-04-05T11:26:52Z

בספרות ההלכתית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:26, 5 באפריל 2024
שורה 12:		שורה 12:
	ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף ל[[שמחת תורה]] שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה\|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה\|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.		ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף ל[[שמחת תורה]] שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה\|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה\|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

	במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש ~~יתום~~]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.		במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[חצי קדיש]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

	בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה\|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה\|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.		בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה\|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה\|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.

בנציון: /* בחסידות חב"ד */

2021-03-18T05:59:47Z

בחסידות חב"ד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:59, 18 במרץ 2021
שורה 19:		שורה 19:

	==בחסידות חב"ד==		==בחסידות חב"ד==
	התוכן של פרשת זו הוא גאולה, באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.		התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.

	בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ~~בחודש~~ ניסן, שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של ניסים בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות קידוש החודש עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ~~למשה ואהרון~~ המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.		בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה]] ו[[אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.

	ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.		ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.

	===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה===		===כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה===
	הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר 'שלוש' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.		הוצאת שלושה ספרי תורה מהארון רומזת לענין של המספר '[[שלוש]]' שקשור עם תוקף וחזקה בתוכן של שבת זו - עבודת השם באופן ניסי שלמעלה מהטבע, שמהפך את החושך לאור.

	בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה\|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}.		בנוסף, כיון שהתוכן של כל שלושת הקריאות בשבת בקביעות כזו קשורים לענין של גאולה, מהווה הדבר נתינת כח להבאת הגאולה השלימה{{הערה\|1=[https://abc770.org/article_node_868/#_ftn93 דבר מלכות פרשת ויקרא - שבת החודש ה'תנש"א].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:10, 13 באוגוסט 2024
שורה 22:		שורה 22:
	התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.		התוכן של פרשת זו הוא [[גאולה]], באופן של תכלית הגילוי{{הערה\|1=כדיוק הלשון בחסידות במקומות רבים שהלשון 'זה' מורה על גילוי, דבר שניתן להצביע עליו באצבע. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/15/index.htm שיחת פרשת החודש תשי"ד].}}.

	בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה]] ו[[אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.		בתורת החסידות מוסבר הקשר בין פרשת החודש לתחילת מעגל השנה היהודי שנפתח ב[[חודש ניסן]], שמדגיש שהעבודה הנדרשת מיהודי צריכה להיות באופן של חידוש ובאופן של [[ניסים]] בהנהגה שלמעלה מהטבע{{הערה\|1=ראו באתר צעירי חב"ד, '''[http://www.chabadhouse.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=131&CategoryID=200 החודש והשנה ביהדות]'''.}}. דבר זה מתבטא גם במצוות [[קידוש החודש]] עצמה, שמצד אחד יש בה מרכיבים של שכל והגיון, חישובים מתמטיים אודות זמן ראיית הלבנה, זווית הגובה בו היא נצפית וכדומה, ועם זאת את האמונה שלמעלה מהשכל והטבע, שלכן גם היא נאמרה ל[[משה רבינו\|משה]] ו[[אהרון הכהן\|אהרון]] המסמלים את 2 התנועות המנוגדות הללו{{הערה\|1=[https://chabadpt.org/17937_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/ אתר בית חב"ד פתח תקווה: '''לחולל חידוש בבריאה'''].}}.

	ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.		ההוראה מפרשת החודש היא שצריכים להיות מוכנים לגאולה שתבוא תיכף ומיד ממש, באותו האופן כפי שבני ישראל הצטוו להיות מוכנים ליציאה ממצרים{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12278&CategoryID=2050 התוועדויות תשמ"ה חלק ג, עמ' 1591].}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:26, 5 באפריל 2024
שורה 12:		שורה 12:
	ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף ל[[שמחת תורה]] שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה\|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה\|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.		ברוב השנים בשבת זו [[הוצאת ספר תורה\|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר בספר הראשון קוראים בפרשת השבוע, ובספר השני בפרשת החודש. שבת זו (בנוסף ל[[שמחת תורה]] שבכל שנה מוציאים שלשה ספרי תורה) היא אחת משלושת האפשרויות היחידות בהן יכולה להיווצר סיטואציה המצריכה להוציא 3 ספרי תורה מהארון, כאשר ראש חודש חל בשבת, שאז מוציאים שלושה ספרי תורה{{הערה\|בשני קוראים את פרשת קרבנות [[ראש חודש]] ובשלישי את פרשת החודש, היות שהתדיר קודם.}}{{הערה\|האפשרויות הנוספות הן בראש חודש טבת שחל בשבת (פרשת השבוע, חנוכה, וראש חודש) ובראש חודש אדר שחל בשבת (פרשת השבוע, [[שבת שקלים]], וראש חודש).}}. על הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה\|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}.

	במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש ~~יתום~~]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.		במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה\|באם אין ספר תורה נוסף, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת החודש.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[חצי קדיש]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה\|הגבהה]]{{הערה\|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}.

	בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה\|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה\|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.		בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת בספר יחזקאל הפותחת במילים: "כה אמר ה' אלוקים בראשון באחד לחודש" ומסתיימת בפסוק "יעשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד"{{הערה\|יחזקאל מה, יח - מו, טו.}}{{הערה\|כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש "כה אמר . . והיה מדי חודש". ואם חל באחד בשבת מוסיפים בסיום ההפטרה פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".}}, שבדומה לתוכן הקריאה של שבת החודש, עוסקת אף היא בציווי שנאמר אודות ראש חודש ניסן, ומסתיימת בציווי לעשות את קורבן הפסח לצד שאר הקרבנות הרגילים בבית המקדש: [[קרבן התמיד]], קורבנות שבת וראש חודש, וקרבנות יום טוב.