שדה - היסטוריית גרסאות

ב. א. א.: /* מקום זריעת המצוות */

2025-06-27T02:22:44Z

מקום זריעת המצוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:22, 27 ביוני 2025
שורה 14:		שורה 14:

	==מקום זריעת המצוות==		==מקום זריעת המצוות==
	ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה\|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה\|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה\|שם=חי\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה]], [[תש"ל]].}}.		ב[[זהר]] מבואר, שעניינו של 'שדה' הוא [[ספירת המלכות]] שקשורה עם ה[[אשה]], וכן היא גם נקראת '[[חקל תפוחין קדישין]]'. וכן כתוב{{הערה\|ריש [[פרשת חיי שרה]] קכב, א.}} בנוגע לפסוק{{הערה\|[[מגילת קהלת]] ה, ח.}} "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד", ש"מיהו ה'מלך' - זה [[הקדוש ברוך הוא]], ו'לשדה נעבד' - זהו השדה אשר ברכו ה', דהיינו, [[גן עדן]], וכאשר הוא מתוקן, אזי המלך מתחבר עמו. והיינו, ש'שדה' היא פנימיות המלכות (לעומת ארץ סתם, שהיא מחיצוניותה), והמעלה בשדה, היא ששם מגדלים תבואה, וכן הוא גם בנוגע ל[[גן עדן]], ששם הוא המקום שבו 'גדלה' ההארה האלוקית שעל ידי 'זריעת' המצוות. ולכן המלך - גילוי [[אור אין סוף]] 'נעבד' ונמשך ל'שדה'{{הערה\|שם=חי\|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/38/index.htm מאמר ד"ה "ויהיו חיי שרה"], [[תש"ל]].}}.

	אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות [[דירה בתחתונים]], לכן הקב"ה שלח את [[אדם הראשון]] מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה{{הערה\|שם=חי}}. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"{{הערה\|[[פרשת וישב]] לז, ז.}} - ש[[השבטים\|בני]] [[יעקב]] היו עסוקים ב[[עבודת הבירורים]], לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק ל[[עבודת ה']]{{הערה\|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). [[תורה אור]] [[פרשת וישב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27c.htm עמ' כז, ג ואילך].}}.		אמנם, מכיוון שהעיקר הוא לעשות [[דירה בתחתונים]], לכן הקב"ה שלח את [[אדם הראשון]] מגן עדן, לעשות את העולם שיהא 'שדה' אשר בה יתגלה ה'מלך', גם מצד העולם (שהעולם יהיה כלי לגילוי זה), ולכן המלך 'נעבד' לשדה{{הערה\|שם=חי}}. ואכן כך מבואר בנוגע לפסוק "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"{{הערה\|[[פרשת וישב]] לז, ז.}} - ש[[השבטים\|בני]] [[יעקב]] היו עסוקים ב[[עבודת הבירורים]], לאגוד ולאחד את כל הכוחות שישמשו רק ל[[עבודת ה']]{{הערה\|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ג' שיחה לפ' וישב סעיפים ד-ה (עמ' 807-8). [[תורה אור]] [[פרשת וישב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/9/27c.htm עמ' כז, ג ואילך].}}.

מ. רובין ב־14:54, 25 ביוני 2025

2025-06-25T14:54:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:54, 25 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שדה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px]]		[[קובץ:שדה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|שדה שעורה]]
	'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר (מקום)\|מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].		'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר (מקום)\|מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].

א.י.ל. ב־13:19, 11 במאי 2025

2025-05-11T13:19:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:19, 11 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:שדה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px]]		[[קובץ:שדה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px]]
	'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].		'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר (מקום)\|מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].

	בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח\|שלוש\|קליפות הטמאות}}'.		בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום שמגדלים בו תורה ומצוות, לעומת ה'[[מדבר (מקום)\|מדבר]]' שהוא מקום ה'{{קח\|שלוש\|קליפות הטמאות}}'.

	==מצוות השדה==		==מצוות השדה==

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

2021-03-03T20:15:53Z

החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:15, 3 במרץ 2021
שורה 43:		שורה 43:
	איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.		איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:צומח]]		[[קטגוריה:צומח]]

חלוקה בוט: החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

2020-09-08T20:19:09Z

החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:19, 8 בספטמבר 2020
שורה 39:		שורה 39:
	==ברייתא ומשנה==		==ברייתא ומשנה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[ברייתא]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[ברייתא]]}}
	המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור,חיי שרה,יז,ב]}}.		המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור, חיי שרה, יז, ב]}}.
	===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין===		===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין===
	איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.		איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

2020-09-06T07:49:24Z

החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:49, 6 בספטמבר 2020
שורה 5:		שורה 5:

	==מצוות השדה==		==מצוות השדה==
	מכיוון שהשדה הוא מקום גידול תבואה ~~וכיו"ב~~, כרוכות במקום זה מצוות שונות, כמו למשל:		מכיוון שהשדה הוא מקום גידול תבואה וכיוצא בזה, כרוכות במקום זה מצוות שונות, כמו למשל:
	*'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'.		*'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'.
	*איסור [[כלאים]], הן ב[[כלאי הכרם]], והן בשאר סוגי הזרעים (אלא שבכלאי הכרם הגידולים אסורים בהנאה).		*איסור [[כלאים]], הן ב[[כלאי הכרם]], והן בשאר סוגי הזרעים (אלא שבכלאי הכרם הגידולים אסורים בהנאה).

חלוקה בוט: החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי"

2020-09-06T07:48:48Z

החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:48, 6 בספטמבר 2020
שורה 34:		שורה 34:

	ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו.		ב[[תורת החסידות]] מובא משל המסביר את מהותו של [[חודש אלול]] ויחסו למועדי [[חודש תשרי]] המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו.
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ~~ובודאי~~ יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל ב[[חודש אלול]] יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. \|מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל ב[[חודש אלול]] יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. \|מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}

	בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו.		בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו.

חסיד של הרעבע ב־10:37, 27 באוקטובר 2017

2017-10-27T10:37:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 27 באוקטובר 2017
שורה 44:		שורה 44:

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:~~טבע הבריאה~~]]		[[קטגוריה:צומח]]

שלום: /* ברייתא ומשנה */

2016-10-14T18:36:56Z

ברייתא ומשנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:36, 14 באוקטובר 2016
שורה 41:		שורה 41:
	המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור,חיי שרה,יז,ב]}}.		המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת שדה, לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, השדה הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור,חיי שרה,יז,ב]}}.
	===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין===		===שדה בית הבעל ושדה בית השלחין===
	איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.		איש הפּשוט הוא כשדה זרועה אשר למטר השמים תשתה [[מים]] ותתן את יבולה. והתלמיד חכם הוא כשדה בית השלחין אשר בעלי' משקה אותה ולפיו תתן את יבולה. וכמו המצייר שהוא אומן נפלא בציור, הנה כל אומנתו הוא כשמצייר את השדה ותבואתה כאשר הם באמת כפי הדר הטבע שהטביע הקב"ה בה. וכל אומן שציורו מתאים יותר אל הטבע יותר הוא גדול באומנתו. וכן הוא באיש הפּשוט ובבן תורה, בן תורה הוא כשדה בית השלחין ויכול להיות שהיבול ממנה הוא טוב יותר מיבול שדה רגילה. אבל הדר הטבע שהטביע הקב"ה שהוא האמת הוא בשדה, אשר למטר השמים תשתה [[מים]] יותר מבית השלחין{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/158&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 ספר הזכרונות ח"א ע' 345].}}.

	{{הערות שוליים\|}}		{{הערות שוליים\|}}
	[[קטגוריה:טבע הבריאה]]		[[קטגוריה:טבע הבריאה]]

שלום ב־04:55, 6 באוקטובר 2016

2016-10-06T04:55:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 6 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:שדה.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px]]
	'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].		'''שדה''' הוא מקום שבו ניתן לזרוע ולגדל תבואה ואילנות (בשונה מ[[מדבר]] שאינו ראוי לכך). ישנם סוגים שונים של שדות: יש שדה הלבן - מקום גידול תבואה, ויש שדה האילן - מקום גידול אילנות. כן ישנה שדה 'בית השלחין' - המושקית על ידי אדם, וישנה שדה 'בית הבעל' - המושקית רק על ידי ה[[גשם\|גשמים]].