שיר - היסטוריית גרסאות

שיע בוט: החלפת טקסט – " " ב־" "

2024-12-29T23:23:09Z

החלפת טקסט – " " ב־" "

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:23, 30 בדצמבר 2024
שורה 35:		שורה 35:
	*'''שיר מרובע''' - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/41d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב].}}.		*'''שיר מרובע''' - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/41d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב].}}.

	הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, [[לשון נקבה]], ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה ב[[לשון זכר]] המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' '''שיר''' חדש"{{הערה\|1=[https://abc770.org/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9/ מאמר י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ].}}.		הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, [[לשון נקבה]], ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה ב[[לשון זכר]] המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' '''שיר''' חדש"{{הערה\|1=[https://abc770.org/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9/ מאמר י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ].}}.

	אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.		אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.

להתראות ב־05:08, 22 באוגוסט 2024

2024-08-22T05:08:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 22 באוגוסט 2024
שורה 41:		שורה 41:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6660&st=&pgnum=16 אשל אברהם (פיורדא), בתחילתו]'''		*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6660&st=&pgnum=16 אשל אברהם (פיורדא), בתחילתו]'''
			*דב מנחם דברוסקין, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf מצווה לשורר בשבת]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 371

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]		[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

יוסף בן מלמד: הפעיל הגנה על הדף "שיר": השחתה של משתמש וייצמאן ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:51, 29 בדצמבר 2023 (UTC)) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:51, 29 בדצמבר 2023 (UTC)))

2023-12-28T18:51:27Z

הפעיל הגנה על הדף "שיר": השחתה של משתמש וייצמאן ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:51, 29 בדצמבר 2023 (UTC)) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־18:51, 29 בדצמבר 2023 (UTC)))

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־21:51, 28 בדצמבר 2023
(אין הבדלים)

יוסף בן מלמד: שוחזר מעריכות של 213.137.70.223 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף בן מלמד

2023-12-28T18:49:19Z

שוחזר מעריכות של 213.137.70.223 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף בן מלמד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:49, 28 בדצמבר 2023
שורה 38:		שורה 38:

	אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.		אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.
	~~===ברייתא וזמר דפרקי שירה===~~
	'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר הנקרא גם '''[[ברייתא]] דפרק שירה''' המסוגנן ב[[חז"ל\|לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקדוש ברוך הוא\|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[תורה\|פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה\|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}
	~~====מעלת אמירת פרק שירה====~~
	הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין ב[[צפת]] בזמן [[האר"י הקדוש]] ומרן רבי [[יוסף קארו]] כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת [[ספר תהלים]] וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: '''אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה'''. עד כאן לשונו.
	רבי [[נחמן מברסלב]] כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת '''פרק שירה''' ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ([[ליקוטי מוהר"ן]] חלק ב' דף ס"ג).

	~~====פרק שירה ב[[חב"ד]]====~~
	בארצות [[אירופה]] הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא [[סידור קרבן מנחה]]. בסידור [[תהלת ה']] הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב [[יצחק גינזבורג]] מזקני [[חסידות חב"ד]] ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

213.137.70.223 ב־17:57, 28 בדצמבר 2023

2023-12-28T17:57:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:57, 28 בדצמבר 2023
שורה 38:		שורה 38:

	אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.		אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.
			===ברייתא וזמר דפרקי שירה===
			'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר הנקרא גם '''[[ברייתא]] דפרק שירה''' המסוגנן ב[[חז"ל\|לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקדוש ברוך הוא\|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[תורה\|פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה\|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}
			====מעלת אמירת פרק שירה====
			הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין ב[[צפת]] בזמן [[האר"י הקדוש]] ומרן רבי [[יוסף קארו]] כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת [[ספר תהלים]] וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: '''אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה'''. עד כאן לשונו.
			רבי [[נחמן מברסלב]] כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת '''פרק שירה''' ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ([[ליקוטי מוהר"ן]] חלק ב' דף ס"ג).

			====פרק שירה ב[[חב"ד]]====
			בארצות [[אירופה]] הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא [[סידור קרבן מנחה]]. בסידור [[תהלת ה']] הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב [[יצחק גינזבורג]] מזקני [[חסידות חב"ד]] ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

יוסף בן מלמד: שוחזר מעריכות של 213.137.70.223 (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות

2023-12-28T16:51:41Z

שוחזר מעריכות של 213.137.70.223 (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:51, 28 בדצמבר 2023
שורה 38:		שורה 38:

	אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.		אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.
	~~===ברייתא וזמר דפרקי שירה===~~
	'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר הנקרא גם '''[[ברייתא]] דפרק שירה''' המסוגנן ב[[חז"ל\|לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקדוש ברוך הוא\|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[תורה\|פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה\|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}
	~~====מעלת אמירת פרק שירה====~~
	הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין ב[[צפת]] בזמן [[האר"י הקדוש]] ומרן רבי [[יוסף קארו]] כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת [[ספר תהלים]] וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: '''אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה'''. עד כאן לשונו.
	רבי [[נחמן מברסלב]] כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת '''פרק שירה''' ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ([[ליקוטי מוהר"ן]] חלק ב' דף ס"ג).

	~~====פרק שירה ב[[חב"ד]]====~~
	בארצות [[אירופה]] הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא [[סידור קרבן מנחה]]. בסידור [[תהלת ה']] הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב [[יצחק גינזבורג]] מזקני [[חסידות חב"ד]] ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

213.137.70.223 ב־16:45, 28 בדצמבר 2023

2023-12-28T16:45:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 28 בדצמבר 2023
שורה 38:		שורה 38:

	אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.		אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה\|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.
			===ברייתא וזמר דפרקי שירה===
			'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר הנקרא גם '''[[ברייתא]] דפרק שירה''' המסוגנן ב[[חז"ל\|לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקדוש ברוך הוא\|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[תורה\|פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה\|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}
			====מעלת אמירת פרק שירה====
			הרב משה דיטראני המבי"ט הקדוש ראב"ד ודיין ב[[צפת]] בזמן [[האר"י הקדוש]] ומרן רבי [[יוסף קארו]] כותב שלאמירת פרק שירה יש מעלה יותר מאמירת [[ספר תהלים]] וזו לשונו בפירושו לפרק שירה הודפס בסוף ספרו בית אלוקים: '''אמירת פרק שירה - יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית, ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה'''. עד כאן לשונו.
			רבי [[נחמן מברסלב]] כותב: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת '''פרק שירה''' ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ([[ליקוטי מוהר"ן]] חלק ב' דף ס"ג).

			====פרק שירה ב[[חב"ד]]====
			בארצות [[אירופה]] הודפס פרק שירה בסידור לנשים שנקרא [[סידור קרבן מנחה]]. בסידור [[תהלת ה']] הודפס בתוך הסידור סדר אמירת פרק שירה, כמו כן הרב [[יצחק גינזבורג]] מזקני [[חסידות חב"ד]] ערך ביאורים וקלטות ניגונים לפרק שירה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

להתראות: הוספת ערך

2023-03-12T08:07:12Z

הוספת ערך

דף חדש

'''שיר''' הוא [[תענוג]] הנשמה המורה על עליה והתכללות, ובעבודת השם - על [[ביטול]].

'''שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרובע''', הם ארבעת אופנים ושלבים בהתגלות והשתלשלות האור האלוקי, וכנגדן בעבודת האדם, ארבעת אופני ביטול לאלוקות.

==מקור המושג==
מקור המושג הוא בזוהר{{הערה|חלק ג' רכז, ב, ושם: "דָּוִד אַעְבָּר לֵיהּ מִלִּבּוֹי, וְקָטִיל לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קט) וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וּבְגִין דָּא זָכָה, לִנְשָׁבָא רוּחַ צְּפוֹנִית, בְּכִנּוֹר דִּילֵיהּ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (יחזקאל לז) כֹּה אָמַר יְיָ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וַהֲוָה מְנַגֵּן בֵּיהּ בַּכִּנּוֹר, בְּד' מִינֵי נִגּוּנִין, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, דְּאִיהוּ י'. וּבְשִׁיר כָּפוּל, דְּאִיהוּ י''ד. וּבְשִׁיר מְשׁוּלָּשׁ, דְּאִיהוּ יד''ו. וּבְשִׁיר מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְדוָֹ''ד. הָא אִינּוּן עֶשֶׂר אַתְוָון. דְּעֲבַד דָּוִד לָקֳבְלַיְיהוּ, י' מִינֵי תִּלִים. וְסַלְּקִין לְע''ב אַנְפִּין, כְּחוּשְׁבַּן י' אַתְוָון אִלֵּין". (וכן בהקדמת תקוני זוהר, ד, א. ועוד).}} המספר אודות דוד המלך שהעביר את היצר הרע מליבו, ובשל כך זכה ש[[רוח צפונית]] תנשב בכינורו, וניגנה בכינור שלו ארבעה מיני ניגונים:
*'''שיר פשוט''' - האות י.
*'''שיר כפול''' - האותיות י-ה.
*'''שיר משולש''' - האותיות י-ה-ו.
*'''שיר מרובע''' - האותיות י-ה-ו-ה.

הזוהר מוסיף שכנגד 'שירים' אלו שהתנגנו בכינורו, חיבר דוד עשרה מיני תהילים, שעולים יחד לע"ב 'פנים', [[שם ע"ב|כחשבון עשר אותיות אלו]].

ובהקדמת תקוני הזוהר{{הערה|ג, א. ועוד.}} מוסיף ומפרט:
*'''שיר פשוט''' - כנגד [[ספירת הכתר]].
*'''שיר כפול''' - כנגד [[חכמה ובינה]]{{הערה|בסדר זה לא מונים את הדעת, כיון שבמקום שהכתר נמנה - אין הדעת נמנית.}}.
*'''שיר משולש''' - כנגד [[חסד גבורה תפארת]].
*'''שיר מרובע''' - כנגד [[נצח הוד יסוד מלכות]].

(בסדר זה של הספירות, הן מסודרות כעין 'משולש' שהקודקוד שלו כלפי מעלה, כאשר מכל דרגה משתלשלת ונמשכת הדרגה שתחתיה).

אדמו"ר האמצעי מקשר את סוגי השיר לכלי הנגינה המופיעים בפרק האחרון שבתהילים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/42a.htm תורת חיים בראשית חלק א' מב, א].}}:
*'''שיר פשוט''' - הללהו בתקע [[שופר]].
*'''שיר כפול''' - נבל-וכנור הוא קול של מתיקות, קו הימין, ותוף-ומחול הוא קול של ניגון בגבורה.
*'''שיר משולש''' - הללוהו במינים ועוגב, התכללות של סוגי השירה לסימפוניה אחת.
*'''שיר מרובע''' - צלצלי שמע וצלצלי תרועה, השמעת כל סוגי הנגינה בגילוי יחד.

==בעבודת האדם==
בתורת החסידות מוסבר שענין השיר, הוא ביטול, תענוג, והעלאה והתכללות באלוקות שלמעלה מהאדם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/36a.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לו, א], ובמקומות רבים בחסידות.}}.

בזה עצמו, יש כמה מיני סוגים:
*'''שיר פשוט''' - התפעלות התענוג ב[[עצם הנפש]] ב[[מקיף]] של ה[[יחידה]] הפועל אצל האדם ביטול פשוט לאלוקות, [[ביטול במציאות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/37d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לז, ד].}}.
*'''שיר כפול''' - התפעלות התענוג הנגרמת מהתבוננות, באחד משני האופנים, או 'ניגון' של תשוקה וקירוב, בחינת קו הימין, או 'ניגון' של מרירות, קו השמאל, מהתבוננות בשפלות וריחוק מאלוקות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/38b.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לח, ב].}}.
*'''שיר משולש''' - התכללות של ב' הקווים חדווה ומרירות יחד, שקו אחד הוא בהעלם והשני הוא בגילוי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/39d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, לט, ד].}}.
*'''שיר מרובע''' - כאשר כל סוגי ההתכללות באים בגילוי: חסד, חסד שבגבורה, גבורה. וגבורה שבחסד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/5/41d.htm תורת חיים בראשית חלק א', ותלד עדה את יובל, מא, ב].}}.

הרבי מבאר שכל סוגי העליות האלו הם רק בחינת שירה, [[לשון נקבה]], ועיקר העליה תהיה לעתיד לבוא, כאשר ה'שיר' יהיה ב[[לשון זכר]] המורה על תוקף ונצחיות בשלימות העליה שאין אחריה ירידה, כלשון הפסוק "שירו לה' '''שיר''' חדש"{{הערה|1=[https://abc770.org/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9/ מאמר י"ג תמוז תשל"ה, ד"ה 'שירו להוי' שיר חדש שירו להוי' כל הארץ].}}.

אדמו"ר הצמח צדק מקשר את ענין השיר עם ענין ה[[דגלים]] של חניית בני ישראל במדבר, שכל שיר פעל ביטול והתכללות של ג' שבטים זה עם זה - וזהו 'שיר משולש', וכל ארבעת הדגלים שבארבעת הקצוות התאחדו והתכללו יחד למחנה אחד, וזהו 'שיר מרובע'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb1/1/17/index.htm אור התורה במדבר חלק א' פרשת במדבר, 'ביאור הדברים בענין איומה כנדגלות'].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6660&st=&pgnum=16 אשל אברהם (פיורדא), בתחילתו]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]