שקר - היסטוריית גרסאות

שולם ס.: הוספת כותרת משנה

2025-12-16T13:38:55Z

הוספת כותרת משנה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:38, 16 בדצמבר 2025
שורה 10:		שורה 10:
	יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה\|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה\|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה\|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.		יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה\|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה\|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה\|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.

			=== לקיחת יעקב את הברכות מעשו ===
	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}
	בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה\|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.		בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה\|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.

מ. רובין ב־09:59, 13 ביולי 2025

2025-07-13T09:59:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:59, 13 ביולי 2025
שורה 3:		שורה 3:
	'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.		'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

	~~{{ערך מורחב\|איסור שקר}}~~		==בתורה==
	===בתורה===
	התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק\|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.		התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק\|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

שורה 12:		שורה 11:

	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}

	בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה\|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.		בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה\|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.

	===בהלכה===		==בהלכה==
	ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.		ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
	*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה\|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה\|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה\|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה\|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה\|[[יהושע פלק כץ\|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה\|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".		*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה\|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה\|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה\|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה\|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה\|[[יהושע פלק כץ\|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה\|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
שורה 39:		שורה 37:
	*[[אמת]]		*[[אמת]]

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://drive.google.com/file/d/1L5SAM49dOc6dMeYjoojianHV951ai6oU/view עמוד תכו (430)] [[ספר הליקוטים]] לה[[צמח צדק]] {{דרייב}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
	{{קרד\|}}		{{קרד}}

ברכת הגאולה ב־12:04, 20 ביוני 2025

2025-06-20T12:04:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:04, 20 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{קשר חב"די\|}}
	{{עריכה}}		{{עריכה}}
	'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.		'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.
שורה 40:		שורה 41:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מושגי יסוד]]		[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
			{{קרד\|}}

מ. רובין ב־10:42, 19 ביוני 2025

2025-06-19T10:42:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:42, 19 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{עריכה ~~דחופה~~}}		{{עריכה}}
	'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.		'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

מ. רובין ב־09:17, 19 ביוני 2025

2025-06-19T09:17:39Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:17, 19 ביוני 2025
שורה 4:		שורה 4:
	{{ערך מורחב\|איסור שקר}}		{{ערך מורחב\|איסור שקר}}
	===בתורה===		===בתורה===
	התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק\|שמות, כג,ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.		התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק\|שמות, כג ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

	[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).		[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).

	יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[~~פרעה (אישיות מהתנ"ך)\|~~פרעה]]{{הערה~~\|{{תנך~~\|בראשית\|יב\|יג}}}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]~~<ref>~~{{~~תנך~~\|בראשית\|כ}}~~</ref>~~) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[~~גרר (אזור קדום)\|~~גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה~~\|{{תנך~~\|בראשית\|כו\|ו}}}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.		יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה]]{{הערה\|בראשית, יב יג.}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]{{הערה\|בראשית, כ.}}) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה\|בראשית,כו ו.}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.

	{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}		{{הפניה לערך מורחב\|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}

	בסוף [[פרשת תולדות]]~~<ref>~~{{~~תנך~~\|בראשית\|כז\|ו}}~~</ref>~~ מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[~~עיוורון\|~~עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.		בסוף [[פרשת תולדות]]{{הערה\|בראשית, כז ו.}} מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו\|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו\|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון\|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון\|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון\|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון\|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון\|גם ברוך יהיה}}.

	===בהלכה===		===בהלכה===

	ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.		ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
	*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה~~\|{{בבלי~~\|כתובות\|טז~~\|ב}}~~}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה~~\|{{שולחן ערוך~~\|אבן העזר\|סה\|א}}}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה\|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה\|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה\|[[יהושע פלק כץ\|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה\|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".		*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה\|כתובות, טז:}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה\|אבן העזר, סה א.}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה\|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה\|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה\|[[יהושע פלק כץ\|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה\|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
	*ה[[תלמוד בבלי\|תלמוד הבבלי]] מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד [[מסכת]] כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו ו[[הכנסת אורחים\|הכנסת האורחים]] של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם{{הערה~~\|{{בבלי~~\|בבא מציעא\|כג~~\|ב}}~~}}.		*ה[[תלמוד בבלי\|תלמוד הבבלי]] מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד [[מסכת]] כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו ו[[הכנסת אורחים\|הכנסת האורחים]] של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם{{הערה\|בבא מציעא, כג:}}.
	:במסכת [[יבמות]] נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"{{הערה~~\|{{בבלי~~\|יבמות\|סה\|א}}: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:		:במסכת [[יבמות]] נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"{{הערה\|יבמות, סה.}}: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
	:[[יוסף חיים מבגדאד\|הבן איש חי]] פסק כי מותר לזייף [[צוואה]] של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה ב[[ערכאות של גויים]]: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"{{הערה\|שו"ת תורה לשמה, סימן שעא}} כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.		:[[יוסף חיים מבגדאד\|הבן איש חי]] פסק כי מותר לזייף [[צוואה]] של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה ב[[ערכאות של גויים]]: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"{{הערה\|שו"ת תורה לשמה, סימן שעא}} כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.

	===נביא שקר===		===נביא שקר===
	{{הפניה לערך מורחב\|נביא שקר}}		{{הפניה לערך מורחב\|נביא שקר}}
	~~ב[[יהדות]],~~ [[נביא שקר]] הוא [[נביא]] שמתיימר לדבר בשם [[אלקים\|ה']] או מתנבא בשם [[עבודה זרה]]. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר [[עונש מוות\|ועונשו מוות]], הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים{{הערה~~\|{{תנך~~\|דברים\|יח\|כב}}}}.		[[נביא שקר]] הוא [[נביא]] שמתיימר לדבר בשם [[אלקים\|ה']] או מתנבא בשם [[עבודה זרה]]. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר [[עונש מוות\|ועונשו מוות]], הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים{{הערה\|דברים, יח כב.}}.

	===משיח שקר===		===משיח שקר===
	{{ערך מורחב\|משיח שקר}}		{{ערך מורחב\|משיח שקר}}
	[[משיח שקר]] הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של [[משיח]]{{הערה\|~~{{רמבם\|~~מלכים\|יא\|ד}}}}.		[[משיח שקר]] הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של [[משיח]]{{הערה\|רמב"ם מלכים, יא ד.}}.

	===שבועת שקר===		===שבועת שקר===
שורה 33:		שורה 33:
	האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.		האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

	על [[שבועת שווא ושבועת שקר\|שבועת שקר]] נענשים ב[[~~מלקות (הלכה)\|~~מלקות]].		על [[שבועת שווא ושבועת שקר\|שבועת שקר]] נענשים ב[[מלקות]].

	==ראו גם==		==ראו גם==

מ. רובין ב־09:11, 19 ביוני 2025

2025-06-19T09:11:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:11, 19 ביוני 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{עריכה דחופה}}
	'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.		'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

	{{ערך מורחב\|איסור שקר}}		{{ערך מורחב\|איסור שקר}}
	===בתורה===		===בתורה===
	התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק~~\|{{תנך~~\|שמות\|כג\|ז}}}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.		התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון\|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק\|שמות, כג,ז}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה\|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

	[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).		[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).

מ. רובין: יצירת דף עם התוכן "'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר. {{ערך מורחב|איסור שקר}} ===בתורה=== התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּר..."

2025-06-19T09:10:50Z

יצירת דף עם התוכן "'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר. {{ערך מורחב|איסור שקר}} ===בתורה=== התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּר..."

דף חדש

'''שקר''' הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מה[[אמת]]. אמירה יכולה להיות נכונה באופן חלקי בלבד, ואז היא תוגדר כ"חצי אמת" ותיחשב לרוב כגרועה משקר.

{{ערך מורחב|איסור שקר}}
===בתורה===
התורה מצווה על איסור אמירת שקר ב[[פרשת שמות]] {{ציטוטון|מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק|{{תנך|שמות|כג|ז}}}} לפי רוב שיטות המפרשים, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה{{הערה|ראו [[ספר חרדים]] (פרק י"ב מצוות עשה כ"ו), אך ב[[ספר יראים]] (סימן רלה) מבואר כי רק שקר הגורם לנזק הוא אסור מן התורה, וכפי שנלמד מהמשך הפסוק "...ונקי וצדיק אל תהרוג". }}.

[[התורה]] אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב).

יש לציין כי [[אברהם]] הציג ל[[פרעה (אישיות מהתנ"ך)|פרעה]]{{הערה|{{תנך|בראשית|יב|יג}}}} (ומאוחר יותר גם ל[[אבימלך מלך גרר]]<ref>{{תנך|בראשית|כ}}</ref>) את [[שרה]] אשתו כאחותו, וגם [[יצחק]] אמר לתושבי [[גרר (אזור קדום)|גרר]] ה[[פלשתים]] ש[[רבקה]] היא אחותו ולא אשתו{{הערה|{{תנך|בראשית|כו|ו}}}}, וזאת מפני חששם שיהרגו אותם כדי שנשותיהם תוכלנה להינשא למלך.

{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[לקיחת הברכות]]}}

בסוף [[פרשת תולדות]]<ref>{{תנך|בראשית|כז|ו}}</ref> מסופר כי יצחק לעת זקנתו מבקש מ[[עשו]] בנו הגדול לצוד לו [[ציד]] ולהכינו לאכילה, וכדי שיהיה ראוי לברכותיו. ולמעשה [[רבקה אמנו|רבקה]] היודעת ש[[יעקב אבינו|יעקב]] הקטן ראוי יותר לברכות יצחק, שולחת את יעקב שיביא מטעמים לאביו ויבורך על ידי יצחק שהיה [[עיוורון|עיוור]]. כשנכנס יעקב אל אביו, נשאל על ידו: {{ציטוטון|מי אתה בני?}}, ויעקב השיבו, {{ציטוטון|אנוכי עשו בכורך}}. גם לפני שבירכו שאל יצחק שוב {{ציטוטון|אתה זה בני עשו?}}, ויעקב ענה {{ציטוטון|אני}}. לפי המדרש ו[[רש"י]], לא הייתה כאן כלל אמירת שקר, מפני שפירוש דברי יעקב הוא: "אנוכי" המביא לך, ו"עשו הוא בכורך". וגם אח"כ לא אמר "אני עשו", אלא רק "אני". גם רמאות לא הייתה כאן מפני שיעקב היה ראוי לברכות יותר מעשו, ואכן כשנודע הדבר ליצחק אמר: {{ציטוטון|גם ברוך יהיה}}.

===בהלכה===

ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר למען מטרה טובה.
*במחלוקת שב[[ברייתא]] "כיצד מרקדין לפני הכלה?"{{הערה|{{בבלי|כתובות|טז|ב}}}} נקבעה ההלכה לפי [[בית הלל]] כי "מצווה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה"{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|סה|א}}}}. ועל פי הראשונים טעם הדבר הוא שכל אדם יש בו משהו יפה{{הערה|[[ר"י מיגאש]] על הסוגיה}} ומפני השלום{{הערה|ריטב"א על הסוגיה}} ומפני שנאה במעשיה הטובים{{הערה|[[יהושע פלק כץ|דרישה]] על הטור}} או שנאה בעיני בעלה{{הערה|[[מהרש"א]] על הסוגיה}}. רבי [[משה לימא]], בפירושו "[[חלקת מחוקק]]", מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
*ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מתיר לשנות מהאמת במסכתא (מסכת), בפוריא (מיטה) ובאושפיזא (מארח) – לומר מתוך צניעות שלא למד [[מסכת]] כלשהי למרות שלמד אותה, לשנות מהמאמת בעניינים אינטימיים שאמורים להישאר בין איש לאשתו, או להסתיר את נדיבותו ו[[הכנסת אורחים|הכנסת האורחים]] של חברו כדי שלא ינצלו אותו אנשים שרוצים להרוויח ארוחות חינם{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|כג|ב}}}}.
:במסכת [[יבמות]] נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"{{הערה|{{בבלי|יבמות|סה|א}}: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
:[[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]] פסק כי מותר לזייף [[צוואה]] של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה ב[[ערכאות של גויים]]: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"{{הערה|שו"ת תורה לשמה, סימן שעא}} כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.
===נביא שקר===
{{הפניה לערך מורחב|נביא שקר}}
ב[[יהדות]], [[נביא שקר]] הוא [[נביא]] שמתיימר לדבר בשם [[אלקים|ה']] או מתנבא בשם [[עבודה זרה]]. הסימן לכך שאדם הוא נביא שקר [[עונש מוות|ועונשו מוות]], הוא שניבא שדבר טוב יקרה והדבר לא התקיים{{הערה|{{תנך|דברים|יח|כב}}}}.

===משיח שקר===
{{ערך מורחב|משיח שקר}}
[[משיח שקר]] הוא אדם שהכריז על עצמו כמשיח, ולא התקיימו בו התנאים הנדרשים של [[משיח]]{{הערה|{{רמבם|מלכים|יא|ד}}}}.

===שבועת שקר===
{{ערך מורחב|שבועת שקר}}
האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

על [[שבועת שווא ושבועת שקר|שבועת שקר]] נענשים ב[[מלקות (הלכה)|מלקות]].

==ראו גם==
*[[אמת]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]