תאווה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין: בינוויקי

2026-02-08T07:54:47Z

בינוויקי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:54, 8 בפברואר 2026
שורה 20:		שורה 20:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
			[[en:Taavah (Desire)]]

לגאולת עולמים: /* קישורים חיצוניים */ הרחבה

2025-03-17T22:09:08Z

קישורים חיצוניים: הרחבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:09, 18 במרץ 2025
שורה 13:		שורה 13:

	למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.		למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.

			==קישורים חיצוניים==
			*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94 תגית: תאווה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

	{{קצרמר\|חסידות}}		{{קצרמר\|חסידות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

קודש לנשיא הדור: הגהה

2025-03-17T09:34:15Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:34, 17 במרץ 2025
שורה 1:		שורה 1:
	'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.		'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.

	בחינת ~~התאוה~~ שייכת ~~לדרגת הנפש מ~~[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון~~]] ה[[נפש~~]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתקצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		==בעולמות העליונים==
			בחינת התאווה שייכת ל[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא ה[[רצון]] - [[ספירת הכתר]].

			על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "נתאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתקצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

			==בעבודת השם==
	תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.

			==תאווה גשמית==
	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.

109.253.197.41 ב־08:29, 18 ביולי 2023

2023-07-18T08:29:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:29, 18 ביולי 2023
שורה 1:		שורה 1:
	'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.		'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.

	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד ~~תתצ~~"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתקצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.

חלוקת קונטרסים: יש לראות אם ראוי לתואר קצרמר

2020-06-16T03:23:02Z

יש לראות אם ראוי לתואר קצרמר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:23, 16 ביוני 2020
שורה 8:		שורה 8:

	למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.		למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.

			{{קצרמר\|חסידות}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{קצרמר\|חסידות}}~~
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

חב"ד איז אקטיב ב־16:31, 16 באפריל 2018

2018-04-16T16:31:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:31, 16 באפריל 2018
שורה 3:		שורה 3:
	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות שהאדם מתאווה ~~מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו~~ אין להם שום דמיון כלל ~~לאותה התאווה שנתאווה~~ [[דוד המלך]] ~~בבשרו~~ לאלקות{{הערה\|1=[http://~~www.~~chabadlibrary.org/books~~/default.aspx?furl=~~/bsht/kst/3/~~22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94~~ כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.

	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.

			למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{קצרמר\|חסידות}}		{{קצרמר\|חסידות}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

164.138.114.57 ב־14:00, 7 במרץ 2018

2018-03-07T14:00:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:00, 7 במרץ 2018
שורה 3:		שורה 3:
	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה ~~בבחינה זו שלמעלה~~ מהבנה כלל, קיימת גם ~~בעבודת~~ השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות ~~הבשריים, מה~~ שהאדם ~~מתאוה~~ מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה ~~התאוה שנתאוה~~ דוד המלך ~~ע"ה~~ בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות שהאדם מתאווה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאווה שנתאווה [[דוד המלך]] בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.

	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון ~~שהתאוה~~ באה ממחשבה שהיא ~~היפך החכמה, לכן~~ קובע הרמב"ם כי ~~אין התאוה~~ שולטת ~~אלא~~ בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{קצרמר\|חסידות}}		{{קצרמר\|חסידות}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

164.138.114.57 ב־13:37, 7 במרץ 2018

2018-03-07T13:37:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:37, 7 במרץ 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.		'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.

	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המלך ע"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המלך ע"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.

שיע.ק: ז

2018-03-04T05:35:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:35, 4 במרץ 2018
שורה 3:		שורה 3:
	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).

	תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד ~~המע~~"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המלך ע"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.

	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב"ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב"ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.

164.138.114.57 ב־17:42, 3 במרץ 2018

2018-03-03T17:42:59Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 3 במרץ 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות ~~מהחלל~~ השמאלי שבלב{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.		'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.

	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא רצון ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' (ב[[אידיש]]: על תאוה אין שואלים קושיות).

	תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה בבחינה זו שלמעלה מהבנה כלל, קיימת גם בעבודת השם: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי" - לשון תאוה ואין לו דמיון, ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הבשריים, מה שהאדם מתאוה מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו אין להם שום דמיון כלל לאותה התאוה שנתאוה דוד המע"ה בבשרו לאלקות{{הערה\|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 כתר שם טוב הוספות סג]}}.
שורה 7:		שורה 7:
	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב"ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאוה באה ממחשבה שהיא היפך החכמה, לכן קובע הרמב"ם כי אין התאוה שולטת אלא בלב הפנוי מהחכמה.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			{{קצרמר\|חסידות}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:29, 18 ביולי 2023
שורה 1:		שורה 1:
	'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.		'''תאווה''' הינה רצון חזק העולה בלב האדם. התאוות הרעות עולות מה[[חלל השמאלי שבלב]] - מקום משכנה של [[הנפש הבהמית]]{{הערה\|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]].}}.

	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד ~~תתצ~~"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתקצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:31, 16 באפריל 2018
שורה 3:		שורה 3:
	בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.		בחינת התאוה שייכת לדרגת הנפש מ[[ספירת המלכות]], והיא תשוקה חזקה ששורשה משורש ה[[מידות]] שהוא [[רצון]] ה[[נפש]] - [[ספירת הכתר]]. על כך ידוע מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] כי הלשון "התאוה לו הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" בא להביע את כך שהרצון העליון אין לו שום מענה בשכל והבנה או סיבה כל שהיא אלא היא בגדר תאוה שעליה נאמר '''"אויף א תאוה פרעגט מען נישט קיין קשיות"''' {{כתב קטן\| ב[[אידיש]]:"על תאוה אין שואלים קושיות"}}{{הערה\|1=מובא ב[[אור התורה]] על [[חומש במדבר]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31596&st=&pgnum=295&hilite= חלק ג' עמוד תתצ"ז], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=18 עמוד ז'], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)\|ספר המאמרים תש"ב]] עמוד 34, [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)#ספר המאמרים - אידיש\|ספר המאמרים - אידיש (מתורגם)]] [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "כה אמר [[הויה]] [[אלוקים]] הנה אני פותח את קברותיכם" ([[ספר יחזקאל]] פרק ל"ז פסוק י"ג)}}.

	תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות שהאדם מתאווה ~~מצד טבע הגוף שהטביע הקב"ה בתולדתו~~ אין להם שום דמיון כלל ~~לאותה התאווה שנתאווה~~ [[דוד המלך]] ~~בבשרו~~ לאלקות{{הערה\|1=[http://~~www.~~chabadlibrary.org/books~~/default.aspx?furl=~~/bsht/kst/3/~~22&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94~~ כתר שם טוב הוספות סג]}}.		תאוה באופן של למעלה מהבנה והגיון כלל, קיימת גם ב[[עבודת השם]]: כמו שפירש [[רש"י]] את הפסוק "כמה לך בשרי"{{הערה\|תהלים פרק ס"ג פסוק ב'}} - "לשון תאוה ואין לו דמיון", ופירש [[הבעל שם טוב]] שהתאוות הגשמיות שהאדם מתאווה אליהם, אין להם שום דמיון כלל לתאוותו של [[דוד המלך]] לאלקות{{הערה\|1=[http://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/63.htm כתר שם טוב הוספות סג], ספר המאמרים תש"ג עמוד 178}}.

	לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.		לעומת זאת התאוות בגשמיות באות דווקא על ידי מחשבה בענין שמתאוים לו{{הערה\|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק כ']]}}, ומכיון שהתאווה באה ממחשבה שהיא הפוכה מה[[חכמה]] - קובע [[הרמב"ם]] כי התאווה שולטת רק בלב הפנוי מהחכמה.

			למרות זאת, מסביר [[אדמו"ר הזקן]] כי עניינה של מצוות [[פרה אדומה]] הוא להפריד מתוך [[ארבעת היסודות]] ממנה מורכבת הפרה את היסודות אש רוח מים - המכוונים כנגד [[מחשבה דיבור ומעשה]] שבפרה - הנפש הבהמית - מהאפר שבה - המכוון כנגד כוח ומקור התאווה, שעל ידו יטוהרו [[טומאה\|טמאים]]. הסיבה לכך היא, שכוח התאווה בעיקרו ושורשו הוא טוב וקדוש, אלא שהגוף הגשמי בה היא מולבשת מעלים ומסתיר על כך. כיוון שכך, מסביר אדמו"ר הזקן כי אדם שנתקף בתאווה אינו צריך לדכא אותה, אלא לפשוט מהתאווה את הלבוש הגשמי והאסור שלה, ולהשתמש בכוח התאווה עצמו כמינוף לענייני תורה וקדושה{{הערה\|1=[[ליקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56a.htm פרשת חוקת דף נו עמוד א], וראה [[אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/3/2/index.htm פרשת חוקת מאמר דיבור המתחיל זאת חוקת התורה]}}.
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{קצרמר\|חסידות}}		{{קצרמר\|חסידות}}
	[[קטגוריה:מידות ורגשות]]		[[קטגוריה:מידות ורגשות]]