תהלים כ"ה - היסטוריית גרסאות

מ. רובין ב־09:45, 1 במאי 2025

2025-05-01T09:45:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:45, 1 במאי 2025
שורה 1:		שורה 1:
	{{חלונית		{{חלונית
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| כותרת = לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא		\| כותרת = תהלים כ"ה{{ש}}לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא
	\| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}}		\| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}}
	'''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}}		'''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}}

מ. רובין: מ. רובין העביר את הדף תהילים כ"ה לשם תהלים כ"ה תוך דריסת הפניה

2025-05-01T09:45:16Z

מ. רובין העביר את הדף תהילים כ"ה לשם תהלים כ"ה תוך דריסת הפניה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־12:45, 1 במאי 2025
(אין הבדלים)

מ. רובין ב־09:45, 1 במאי 2025

2025-05-01T09:45:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:45, 1 במאי 2025
שורה 23:		שורה 23:
	'''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}}		'''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}}
	'''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.		'''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.
	~~\| מקור =~~
	}}		}}
	'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה\|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה\|כ"ד]], [[תהלים כ"ו\|כ"ו]], [[תהלים כ"ז\|כ"ז]], [[תהלים כ"ח\|כ"ח]], [[תהלים ל"ב\|ל"ב]], [[תהלים ל"ד\|ל"ד]], [[ ל"ה\|ל"ה]], [[תהלים ל"ז\|ל"ז]], [[תהלים ק"א\|ק"א]], [[ ק"ג\|ק"ג]], [[תהלים ק"י\|ק"י]], [[ קל"ח\|קל"ח]], [[ קמ"ד\|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].		'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה\|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה\|כ"ד]], [[תהלים כ"ו\|כ"ו]], [[תהלים כ"ז\|כ"ז]], [[תהלים כ"ח\|כ"ח]], [[תהלים ל"ב\|ל"ב]], [[תהלים ל"ד\|ל"ד]], [[ ל"ה\|ל"ה]], [[תהלים ל"ז\|ל"ז]], [[תהלים ק"א\|ק"א]], [[ ק"ג\|ק"ג]], [[תהלים ק"י\|ק"י]], [[ קל"ח\|קל"ח]], [[ קמ"ד\|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].
שורה 46:		שורה 45:

	(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל\|פרק ק"ל בתהלים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").		(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל\|פרק ק"ל בתהלים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").


	==בתורת החסידות==		==בתורת החסידות==
שורה 64:		שורה 62:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:תהלים\|כה]]		[[קטגוריה:תהלים\|כה]]
			[[text:תהלים פרק כ"ה]]

נסיעה לרבי ב־05:40, 10 באפריל 2025

2025-04-10T05:40:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:40, 10 באפריל 2025
שורה 32:		שורה 32:

	==תוכן המזמור==		==תוכן המזמור==
	ב[[~~בתהלים~~ אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".		ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".

	המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה\|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה\|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".		המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה\|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה\|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".

נסיעה לרבי ב־05:40, 10 באפריל 2025

2025-04-10T05:40:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:40, 10 באפריל 2025
שורה 2:		שורה 2:
	\| ניקוד = כן		\| ניקוד = כן
	\| כותרת = לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא		\| כותרת = לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא
	~~\| רוחב = 370px~~		\| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}}
	\| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}} '''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}} '''ג:''' גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:{{ש}} '''ד:''' דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:{{ש}} '''ה:''' הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם:{{ש}} '''ו:''' זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:{{ש}} '''ז:''' חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר		'''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}}
	כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה':{{ש}} '''ח:''' טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:{{ש}} '''ט:''' יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:{{ש}} '''י:''' כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:{{ש}} '''יא:''' לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא:{{ש}} '''יב:''' מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:{{ש}} '''יג:''' נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:{{ש}} '''יד:''' סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:{{ש}} '''טו:''' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:{{ש}} '''טז:''' פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:{{ש}} '''יז:''' צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:{{ש}} '''יח:''' רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:{{ש}} '''יט:''' רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:{{ש}} '''כ:''' שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:{{ש}} '''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}} '''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.		'''ג:''' גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:{{ש}}
			'''ד:''' דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:{{ש}}
			'''ה:''' הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם:{{ש}}
			'''ו:''' זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:{{ש}} '''ז:''' חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה':{{ש}}
			'''ח:''' טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:{{ש}}
			'''ט:''' יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:{{ש}}
			'''י:''' כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:{{ש}}
			'''יא:''' לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא:{{ש}}
			'''יב:''' מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:{{ש}}
			'''יג:''' נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:{{ש}}
			'''יד:''' סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:{{ש}}
			'''טו:''' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:{{ש}}
			'''טז:''' פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:{{ש}}
			'''יז:''' צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:{{ש}}
			'''יח:''' רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:{{ש}}
			'''יט:''' רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:{{ש}}
			'''כ:''' שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:{{ש}}
			'''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}}
			'''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.
	\| מקור =		\| מקור =
	}}		}}
	'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה\|מתוך כל 150 פרקי ~~התהילים~~, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[~~תהילים~~ כ"ה\|כ"ד]], [[~~תהילים~~ כ"ו\|כ"ו]], [[~~תהילים~~ כ"ז\|כ"ז]], [[~~תהילים~~ כ"ח\|כ"ח]], [[~~תהילים~~ ל"ב\|ל"ב]], [[~~תהילים~~ ל"ד\|ל"ד]], [[~~תהילים~~ ל"ה\|ל"ה]], [[~~תהילים~~ ל"ז\|ל"ז]], [[~~תהילים~~ ק"א\|ק"א]], [[~~תהילים~~ ק"ג\|ק"ג]], [[~~תהילים~~ ק"י\|ק"י]], [[~~תהילים~~ קל"ח\|קל"ח]], [[~~תהילים~~ קמ"ד\|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].		'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה\|מתוך כל 150 פרקי התהלים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהלים כ"ה\|כ"ד]], [[תהלים כ"ו\|כ"ו]], [[תהלים כ"ז\|כ"ז]], [[תהלים כ"ח\|כ"ח]], [[תהלים ל"ב\|ל"ב]], [[תהלים ל"ד\|ל"ד]], [[ ל"ה\|ל"ה]], [[תהלים ל"ז\|ל"ז]], [[תהלים ק"א\|ק"א]], [[ ק"ג\|ק"ג]], [[תהלים ק"י\|ק"י]], [[ קל"ח\|קל"ח]], [[ קמ"ד\|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].

	את המזמור נוהגים לומר בתפילת [[נפילת אפיים]].		את המזמור נוהגים לומר בתפילת [[נפילת אפיים]].
שורה 14:		שורה 32:

	==תוכן המזמור==		==תוכן המזמור==
	ב[[~~תהילים אוהל~~ יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".		ב[[בתהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".

	המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה\|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה\|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".		המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה\|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה\|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".
שורה 27:		שורה 45:
	בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה\|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש\|למסור את נפשו]]{{הערה\|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.		בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה\|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש\|למסור את נפשו]]{{הערה\|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.

	(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל\|פרק ק"ל ~~בתהילים~~]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").		(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל\|פרק ק"ל בתהלים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").


שורה 43:		שורה 61:
	*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''		*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''

			{{תהלים}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~{{מזמורי ספר התהלים}}~~
	[[קטגוריה:תהלים\|כה]]		[[קטגוריה:תהלים\|כה]]

להתראות: הוספת ערך

2024-04-02T06:52:44Z

הוספת ערך

דף חדש

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:'''לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא:{{ש}} '''ב:''' אֱ-לֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי:{{ש}} '''ג:''' גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:{{ש}} '''ד:''' דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:{{ש}} '''ה:''' הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱ-לֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם:{{ש}} '''ו:''' זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:{{ש}} '''ז:''' חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר
כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ ה':{{ש}} '''ח:''' טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:{{ש}} '''ט:''' יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:{{ש}} '''י:''' כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:{{ש}} '''יא:''' לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב הוּא:{{ש}} '''יב:''' מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:{{ש}} '''יג:''' נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:{{ש}} '''יד:''' סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:{{ש}} '''טו:''' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:{{ש}} '''טז:''' פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:{{ש}} '''יז:''' צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:{{ש}} '''יח:''' רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:{{ש}} '''יט:''' רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:{{ש}} '''כ:''' שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:{{ש}} '''כא:''' תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:{{ש}} '''כב:''' פְּדֵה אֱ-לֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.
| מקור =
}}
'''"לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ה''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהילים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו השני מביניהם. שאר הפרקים: [[תהילים כ"ה|כ"ד]], [[תהילים כ"ו|כ"ו]], [[תהילים כ"ז|כ"ז]], [[תהילים כ"ח|כ"ח]], [[תהילים ל"ב|ל"ב]], [[תהילים ל"ד|ל"ד]], [[תהילים ל"ה|ל"ה]], [[תהילים ל"ז|ל"ז]], [[תהילים ק"א|ק"א]], [[תהילים ק"ג|ק"ג]], [[תהילים ק"י|ק"י]], [[תהילים קל"ח|קל"ח]], [[תהילים קמ"ד|קמ"ד]].}} המסודר באקרוסטיכון לפי סדר ה[[אל"ף בי"ת]], והתוכן שלו קשור עם [[חזרה בתשובה]].

את המזמור נוהגים לומר בתפילת [[נפילת אפיים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ה ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-24, ועד ליום ההולדת ה-25.

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו חסר (בו"ק) ב[[גימטריא]] עם הכולל [[גיהנום]] והאומרו בכל יום אינו רואה פני גיהנום".

המזמור נאמר ב[[אקרוסטיכון]] לפי סדר אותיות ה[[אל"ף בי"ת]], אך חסרות בו האותיות 'בו"ק'{{הערה|באבודרהם כתב שהוא לשון ריקות, ועל זה נאמר בפרק 'יבושו הבוגדים ריקם' שהם ריקים מתשובה ומעשים טובים, ולא רצה להזכיר למי ששב בתשובה את האותיות המזכירות ענין של 'ריקות'.}}, ולעומת זאת כפל במזמור את האותיות א' ר' פ', לשון רפואה, על שם הפסוק{{הערה|הושע יד, ה.}} "ארפא משובתם אוהבם נדבה".

החלק הראשון של המזמור{{הערה|פסוקים א-ז.}} מביע את ה[[מידת הביטחון|ביטחון בקב"ה]], וכולל בקשות שיושיע אותו מיד אויביו, ומבקש עצה והדרכה כיצד לנהוג ושלא ייזכרו החטאים.

החלק השני{{הערה|פסוקים ח-טו.}} כולל דברי שבח לקב"ה על טובו ועל אופן הנהגתו את העולם, ומבקש מחילה על מעשיו הלא טובים, כשלצד זאת מדגיש את השכר של מי שבוחר בטוב.

בסיום המזמור חוזר המשורר לבקש על ההצלה מהאויבים, וכופל את בקשתו שיצליח ללכת בדרך הטוב, ומבקש על הגאולה העתידה.

==בתפילה==
בתקופת [[הראשונים]] קבעו מנהג לומר מזמור זה בעת [[נפילת אפיים]] לאחר [[תפילת עמידה]]{{הערה|אף שהמנהג מוזכר לראשונה מחזור ויטרי, נקבע לפועל לאומרו דווקא בנוסח עדות ספרד (בעוד ובקהילות אשכנז התקבל המנהג לומר את מזמור ו' הכולל תוכן דומה).}}, וב[[ספר הזוהר]] נאמר שבאמירת מזמור זה יש לכוון [[מסירות נפש|למסור את נפשו]]{{הערה|זוהר חלק ב', פרשת ויקהל דף רב, ב. ובמקום אחר נאמר בזוהר שהאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי - עתיד למות קודם זמנו (חלק ג' פרשת במדבר קכא א).}}.

(בסדר התפילה, בסוף אמירת הפרק בנפילת אפיים מוסיפים את הפסוק האחרון מ[[תהלים ק"ל|פרק ק"ל בתהילים]]: "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו").

==בתורת החסידות==
*'''אליך ה' נפשי אשא''' - לקשר מחשבתו ודיבורו במחשבתו ודיבורו של הקב"ה, והן גופי ההלכות ומעשה המצוות, ולכן נקראת התורה 'משיבת נפש', שמשיבה את הנפש למקורה ושורשה{{הערה|[[תניא לקוטי אמרים פרק ל"א]]. לקוטי תורה פרשת האזינו. ספר המאמרים תרצ"ז עמוד 245.}}.
*'''זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה''' - הדגש בפסוק הוא שכל רחמי וחסדי ה' הם רק מה ששייכים לעולמות 'כי מעולם המה', אבל לגבי כפי שהוא בעצמותו, הרי הוא באין ערוך למידות אלו כלל{{הערה|דיבור המתחיל 'ופרצת' תשי"ח. ספר המאמרים תר"ס עמוד קלא.}}.
*'''טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך''' - אף שמצד האמת והיושר, כשהולכים לפי מידת הדין הרי שאדם חוטא אין לו תקנה ותשובה, אצל הקב"ה ה'טוב' וה'ישר' אינם בסתירה זה לזה{{הערה|דיבור המתחיל 'אני לדודי' תש"ג ספר המאמרים אידיש (בתרגום ללה"ק, עמוד 203). דיבור המתחיל 'וכל אדם' ה'תנש"א, ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד א. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד 77.}},

==ראו גם==
*[[נפילת אפיים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=31 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300023 יהל אור - פרק כ"ה]''', באתר ספריית ליובאוויטש
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=128 אודות המזמור, בספר 'ואני תפילתי]'''

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כה]]