![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
צחצחות – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''צחצחות''' הוא השורש הראשון לספירות, כפי שהן "נמצאות" בעתיק יומין או בעקודים. בדרגה..." |
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה| | '''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה|אור התורה במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.}} | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דה[[גאונים]] (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות | מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דה[[גאונים]] (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות בפרדס לה[[משה קורדובירו|רמ"ק]]{{הערה|בשער י"א, שער הצחצחות.}}. בעל הפרדס נשאל שם על לשון הבריתא דרב האי גאון{{הערה|להעיר, שזהו המקור לי"ג מידות הרחמים, שם הן נזכרות לראשונה.}}, כיצד יתכן שי"ג מדות הרחמים הן '''י"ג''' (שהרי ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א' משנה ד'.}} נאמר שהספירות הן "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה")? ומבאר{{הערה|בפרק ד שם.}}, שי"ג המידות הן שלושה ראשי ראשים (שבכתר) הנקראים אור [[קדמון]] אור מצוחצח ואור צח, יחד עם י' הספירות דאצילות שנמשכו ונאצלו מהם. | ||
(בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות). | (בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות). | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה| | אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה|אור התורה חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.}}, שהן שורשי [[עשר ספירות הגנוזות]]{{הערה|אור התורה תצווה א'תרכ"א.}} (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"{{הערה|אור התורה תצווה אתקצ"ח.}}. | ||
ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}. | ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}. | ||
{{ערכים מורחבים|ערך=[[ראש]], [[רישא דלא אתיידע]]}} | |||
===ביאורים נוספים=== | ===ביאורים נוספים=== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
# ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}. | # ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}. | ||
# ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה| | # ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה|אור התורה תתנ"ו.}}. | ||
==נקודת הקמ"ץ== | ==נקודת הקמ"ץ== | ||
קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא | {{ערך מורחב|ערך=[[קמץ]]}} | ||
קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא באור התורה תצווה א'תצ"ב ועוד.}}, וביאור העניין: | |||
אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו). | אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו). | ||
והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה| | והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה|אור התורה במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[ | [[en:Tzachtzachos]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:45, 26 באפריל 2026
צחצחות הוא השורש הראשון לספירות, כפי שהן "נמצאות" בעתיק יומין או בעקודים. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".[1]
מקור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דהגאונים (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות בפרדס להרמ"ק[2]. בעל הפרדס נשאל שם על לשון הבריתא דרב האי גאון[3], כיצד יתכן שי"ג מדות הרחמים הן י"ג (שהרי בספר יצירה[4] נאמר שהספירות הן "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה")? ומבאר[5], שי"ג המידות הן שלושה ראשי ראשים (שבכתר) הנקראים אור קדמון אור מצוחצח ואור צח, יחד עם י' הספירות דאצילות שנמשכו ונאצלו מהם.
(בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות).
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) (למעלה יותר מכתר- חכמה- בינה שבעתיק), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים[6], שהן שורשי עשר ספירות הגנוזות[7] (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"[8].
ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים רדל"א (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק[9].
ערך מורחב – ראש, רישא דלא אתיידע
ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש להעיר, שבמקומות שונים בחסידות[10] מוסבר עניינם של שלושת האורות "קדמון, צח ומצוחצח" באופנים רבים נוספים. הן בדרגות שלמטה מעתיק (באצילות, באריך אנפין, בחכמה סתימאה וכן בדרגות נמוכות יותר שבעתיק עצמו (כתר-חכמה-בינה דעתיק)), והן בדרגות שלמעלה ממנו (בא"ק ובאור אין סוף שלפני הצמצום).
הצחצחות וסכך הסוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בזוהר[11], שהאושפיזין הבאים לסוכה אומרים פסוקים. אברהם יצחק יעקב ודוד אומרים כל אחד מהם פסוק אחר, ושאר הצדיקים אומרים כולם את הפסוק "ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות לשונך"[12], ונאמרו בזה מספר ביאורים:
- ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"[13], המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו)[14].
- ה"צחצחות" הוא צל הסוכה. צל בכלל הוא בחינת מקיף, וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "עשר ספירות הגנוזות"[15].
נקודת הקמ"ץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – קמץ
קמ"ץ הוא ראשי תיבות "קדמון צח מצוחצח"[16], וביאור העניין:
אצל משה רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"אספקלריה המאירה" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"אספקלריה שאינה מאירה" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את דמותו ולא ישירות אותו עצמו).
והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל[17].
הערות שוליים
- ^ אור התורה במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.
- ^ בשער י"א, שער הצחצחות.
- ^ להעיר, שזהו המקור לי"ג מידות הרחמים, שם הן נזכרות לראשונה.
- ^ פרק א' משנה ד'.
- ^ בפרק ד שם.
- ^ אור התורה חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.
- ^ אור התורה תצווה א'תרכ"א.
- ^ אור התורה תצווה אתקצ"ח.
- ^ לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.
- ^ הובאו, נסמנו והוסברו בספר הערכים בערכים "אור מים רקיע", ו"אור קדמון אור צח ואור מצוחצח".
- ^ פרשת אמור, ח"ג ק"ד.
- ^ ישעיה נ"ח י"א.
- ^ ישעיהו נ"ח ח'.
- ^ סידור רנ"ח.
- ^ אור התורה תתנ"ו.
- ^ מאורי אור ק' י"ח, הובא באור התורה תצווה א'תצ"ב ועוד.
- ^ אור התורה במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.