עשיו – הבדלי גרסאות

גרסה מ־03:36, 16 באפריל 2026

עֵשָׂו (נכתב לפעמים עֵשָׂיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא בנו הגדול של יצחק אבינו ורבקה אמנו ואחיו התאום של יעקב אבינו שנולדו בט"ו בתשרי, ונכדם של אברהם אבינו ושרה אמנו, ובן אחותו של לבן הארמי.

עשיו חתנו של ישמעאל שנשא לאשה את בשמת היא מחלת בת ישמעאל, מתואר כרשע בכל מעשיו, ומהווה שורש לקליפת אדום שהיא אחת משתי הקליפות המרכזיות המסתירות את אור ה' בעולם, קליפה שממנה נשתלשלה קליפת עמלק.

אדום

עשיו נקרא גם 'אדום', וזאת משום שביקש מיעקב אחיו, שיביא לו עדשים, וכלשון הפסוק: "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", ובשכר זה מכר את בכורתו ליעקב, כלומר, את הזכות לעבודת ה' שהייתה שמורה לבכורים.

על הולדתו אמרו חז"ל: "יצחק, יצא ממנו עשיו", ומצוי באמרה זו שני ענינים:

א. יצחק, יצא (ונפרד) ממנו עשיו.

ב. יצחק, יצא ממנו עשיו.

ישראל מומר

הענין השני מתחלק אף הוא לשנים:

1. אף על פי שעשיו יצא ונפרד מקדושתו של יצחק - שיצא לתרבות רעה, מכל מקום מכיון שיצא ממנו - מיצחק, יש לו קשר עם יצחק, ודינו כדין יורש, וכמו שכתוב: "ירשה לעשו נתתי".

והטעם הוא משום שעשיו נולד לאם יהודיה - רבקה אמנו, לכן אף שהוא בגדר "ישראל מומר", אבל ישראל הוא, ודינו כדין ישראל, שאף על פי שחטא - ישראל הוא, בניגוד לישמעאל, שלמרות שגם הוא יצא מאברהם, אבל להיות שאמו הייתה שפחתה המצרית: של שרה, ולא נחשבה כאשתו של אברהם, שלא התגיירה כמו האמהות, לכן בנה - דינו כבן נח שלא התגייר, הנקרא "בן האמה", ולכן אינו יורש את אברהם, אך עשיו שנולד לרבקה אשת יצחק, נחשב לבן ויורש - כנ"ל, וכמו שנאמר " כִּי :יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר"^[1], שהיא הירושה שירש מנחלת אברהם^[2], שנתן הקב"ה לאברהם ארץ עשרה עממים, שהם שבעת עמי כנען, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר.

אמנם בשעת הגאולה ינחלו ישראל גם ארצות שלושה עמים אלו - כהבטחת ה' לאברהם - כולל גם את הר שעיר, וכמו שכתוב "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה"^[3], ואז גם יחזיר יעקב את עשיו אחיו מהקליפה :אל הקדושה, כפי שהבטיחו בשעה שנפגשו: "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה"^[4], שמכאן נראה, שלמרות שעשיו נפרד לגמרי בדרכי חייו - מיצחק, בעצמיותו ופנימיותו הנעלמת הוא נשאר שייך ליצחק אביו.

כלל זה, שגם עשיו נשאר עדיין בעצמיותו קשור ליצחק, נרמז גם בפסוק "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע"^[5], ולמדו חז"ל: "ביצחק" ולא כל יצחק", דהיינו יעקב שהוא חלק מיצחק. משמע, ש"כל יצחק" כולל גם את עשיו, ולכן גם קבורת ראשו של עשיו :היה "בגו עטפיה דיצחק" - במערת המכפלה (בנפרד מגופו, כמסופר במדרש), שאף על פי שגופו של עשיו נפרד מיצחק, דבר המסמל שבחיצוניותו ובדרכי חייו נפרד עשיו מדרך אביו, אבל "ראשו" - פנימיותו, היה בחיק אביו יצחק, משום שישראל אף על פי שחטא ישראל הוא.

2. "יציאתו" של עשיו ממנו - מיצחק, משמעה שהקליפה שנפל בה, היא מקבילה ודוגמה למדתו של יצחק, כי זה לעומת זה עשה אלקים - רע לעומת טוב כו', "כקוף בפני אדם".

וכידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה את ה' - "פחד יצחק", ששרשה היא ספירת הגבורה של מעלה, ולעומתו - עשיו הוא אדום, היה ממדת הגבורה דקליפה.

פטירתו

עשיו נפטר מהעולם בעשרה בטבת ב'רנ"ה, ונקבר ראשו במערת המכפלה שבחברון. בחז"ל מובא כי כאשר באו לקבור את יעקב אבינו הגיע אחיו התאום עשיו ודרש להיקבר במערת המכפלה במקומו, ובמקום החל ויכוח בינו לבין בני יעקב, חושים בן דן שהיה חירש ולא הבין מה שנעשה לקח חרב וחתך את ראשו של עשיו שהתגלגל עד שנכנס למערה^[6].

ואכן לחלק מהדעות המעשה של הריגת עשיו וקבורת ראשו וקבורת גופת יעקב אחיו היה בכ"ב בכסלו חנוכה ב'רנ"ה או ב'רנ"ו^[7] אך לדעת החת"ם סופר היה בעשרה בטבת^[8] ולפי מדרש חז"ל^[9] בעשרה בטבת מת עמו גם אחיו התאום עשו ונטמן ראשו במערת המכפלה ולדעת הרב נחלת בנימין^[10] נפטר עשו לאחר שעשה תשובה והביא ראיות לדעה זו.

הערות שוליים

^ דברים ב ה
^ ראה בקידושין יח א
^ עובדיה א כא
^ בראשית לג יד
^ בראשית כא יב
^ מסכת סוטה, י"ג, ע"א.
^ כדברי חז"ל שראשו נקבר במערת המכפלה עם האבות הקדושים והאמהות הקדושות
^ החתם סופר בדרשות (דרוש לז' בטבת תקצ"ד), דאיתא במדרש, שיעקב אבינו נולד ומת ביום א' דסוכות, ובפרשת ויחי, כתיב "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" היינו ארבעים לחניטה ואחרי כן כתיב "ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים, וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו" ואחרי כן עשו מספד עוד שבעה ימים כמו שנאמר, "ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ועוד ארכה להם הדרך ללכת ממצרים למערת המכפלה אשר בארץ ישראל, ואיתא ברמב"ן (פרשת מקץ) שהוא מהלך של שמונה ימים. נמצא הכל יחד פ"ה ימים. ואם יעקב נסתלק בא' דסוכות ט"ו בתשרי, נמצא ט"ז ימים מתשרי עד יום המיתה, כי חודש תשרי הוא מלא. ונ"ט ימים ממרחשוון ומכסלו, אחד מלא ואחד חסר, ועוד עשרה מטבת, הא לך פ"ה ימים. נמצא שכלו פ"ה יום העשרה בטבת ובו ביום נקבר יעקב
^ שאמרה רבקה ליעקב לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד – ופירש"י אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד). גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א) ושם איתא; באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.
^ בספרי דרשותיו

[1] דברים ב ה

[2] ראה בקידושין יח א

[3] עובדיה א כא

[4] בראשית לג יד

[5] בראשית כא יב

[6] מסכת סוטה, י"ג, ע"א.

[7] כדברי חז"ל שראשו נקבר במערת המכפלה עם האבות הקדושים והאמהות הקדושות

[8] החתם סופר בדרשות (דרוש לז' בטבת תקצ"ד), דאיתא במדרש, שיעקב אבינו נולד ומת ביום א' דסוכות, ובפרשת ויחי, כתיב "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" היינו ארבעים לחניטה ואחרי כן כתיב "ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים, וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו" ואחרי כן עשו מספד עוד שבעה ימים כמו שנאמר, "ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ועוד ארכה להם הדרך ללכת ממצרים למערת המכפלה אשר בארץ ישראל, ואיתא ברמב"ן (פרשת מקץ) שהוא מהלך של שמונה ימים. נמצא הכל יחד פ"ה ימים. ואם יעקב נסתלק בא' דסוכות ט"ו בתשרי, נמצא ט"ז ימים מתשרי עד יום המיתה, כי חודש תשרי הוא מלא. ונ"ט ימים ממרחשוון ומכסלו, אחד מלא ואחד חסר, ועוד עשרה מטבת, הא לך פ"ה ימים. נמצא שכלו פ"ה יום העשרה בטבת ובו ביום נקבר יעקב

[9] שאמרה רבקה ליעקב לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד – ופירש"י אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד). גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א) ושם איתא; באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.

[10] בספרי דרשותיו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 :2. "יציאתו" של עשיו ממנו - מיצחק, משמעה שהקליפה שנפל בה, היא מקבילה ודוגמה למדתו של יצחק, כי זה לעומת זה עשה אלקים - רע לעומת טוב כו', "כקוף בפני אדם".
 :וכידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה את ה' - "פחד יצחק", ששרשה היא [[ספירת הגבורה]] של מעלה, ולעומתו - עשיו הוא אדום, היה ממדת הגבורה דקליפה.
+===פטירתו===
+עשיו נפטר מהעולם ב[[עשרה בטבת]] ב'רנ"ה, ונקבר ראשו במערת המכפלה שב[[חברון]]. בחז"ל מובא כי כאשר באו לקבור את [[יעקב אבינו]] הגיע אחיו התאום [[עשיו]] ודרש להיקבר במערת המכפלה במקומו, ובמקום החל ויכוח בינו לבין בני יעקב, חושים בן [[דן]] שהיה חירש ולא הבין מה שנעשה לקח חרב וחתך את ראשו של עשיו שהתגלגל עד שנכנס למערה{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ג, ע"א.}}.
+ואכן לחלק מהדעות המעשה של הריגת עשיו וקבורת ראשו וקבורת גופת יעקב אחיו היה ב[[כ"ב בכסלו]] [[חנוכה]] [[ב'רנ"ה]] או [[ב'רנ"ו]]{{הערה|כדברי חז"ל שראשו נקבר במערת המכפלה עם האבות הקדושים והאמהות הקדושות}} אך לדעת [[החת"ם סופר]] היה ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|החתם סופר בדרשות (דרוש ל[[ז' בטבת]] תקצ"ד), דאיתא במדרש, שיעקב אבינו נולד ומת ביום א' דסוכות, ובפרשת ויחי, כתיב "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" היינו ארבעים לחניטה ואחרי כן כתיב "ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים, וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו" ואחרי כן עשו מספד עוד שבעה ימים כמו שנאמר, "ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ועוד ארכה להם הדרך ללכת ממצרים למערת המכפלה אשר בארץ ישראל, ואיתא ב[[רמב"ן]] (פרשת מקץ) שהוא מהלך של שמונה ימים. נמצא הכל יחד פ"ה ימים. ואם יעקב נסתלק ב[[סוכות|א' דסוכות]] [[ט"ו בתשרי]], נמצא ט"ז ימים מתשרי עד יום המיתה, כי חודש תשרי הוא מלא. ונ"ט ימים ממרחשוון ומכסלו, אחד מלא ואחד חסר, ועוד עשרה מטבת, הא לך פ"ה ימים. נמצא שכלו פ"ה יום העשרה בטבת ובו ביום נקבר יעקב}} ולפי מדרש חז"ל{{הערה|שאמרה רבקה ליעקב לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד – ופירש"י אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד). גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א) ושם איתא; באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.}} בעשרה בטבת מת עמו גם אחיו התאום [[עשו]] ונטמן ראשו ב[[מערת המכפלה]] ולדעת הרב נחלת בנימין{{הערה|בספרי דרשותיו}} נפטר עשו לאחר שעשה [[תשובה]] והביא ראיות לדעה זו.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:האבות]]
 [[קטגוריה:קליפות]]
 [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]