לדלג לתוכן

חמור – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שיע.ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: שחזור ידני
להתראות (שיחה | תרומות)
 
שורה 12: שורה 12:


[[יעקב]] שלח ל[[עשיו]] בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה{{הערה|ליקוטי תורה פרשת וישלח}}.
[[יעקב]] שלח ל[[עשיו]] בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה{{הערה|ליקוטי תורה פרשת וישלח}}.
ב[[תיקוני זוהר]] מובא שהחמור קשור למידת ה[[גבורה]] ד[[קליפה]], ובמרכבת הטומאה שכנגד ארבע חיות הנושאים את הכסא ב[[מרכבת הקדושה]], הוא כנגד ה[[שור]] שפניו אל השמאל{{הערה|תקוני זוהר סג, א: "אם זכו הא שו"ר מקבל קרבנא, ואם לאו הא חמור נוער, ובגין דא אתמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, יחדו כלומר לא תגרום דיאכול חמור קרבניה דשור".}}.


==שורש החמור בקדושה==
==שורש החמור בקדושה==

גרסה אחרונה מ־20:59, 21 במרץ 2026

חמור

חמור הוא בהמה שטבעה מורה על חומריות וגסות. חמור אותיות חומר.

פטר חמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פטר חמור

הזכר שנולד ראשון, יש מצוה[1] לפדודו מהכהן על ידי שה, ולערפתו אם לא פדוי.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מורה החומר על חומריות. הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"[2], שפירושו: כאשר תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה[3].

יעקב שלח לעשיו בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה[4].

בתיקוני זוהר מובא שהחמור קשור למידת הגבורה דקליפה, ובמרכבת הטומאה שכנגד ארבע חיות הנושאים את הכסא במרכבת הקדושה, הוא כנגד השור שפניו אל השמאל[5].

שורש החמור בקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי שור וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על לא תעשה, וכמו שאמרו במדרש - חמור זה יששכר, כי יששכר נמשל בפסוק לחמור "יששכר חמור גרם", זה יששכר, ר"ל לעצל כזה בוודאי יש שכר, עצל ונשכ"ר, כמ"ש רז"ל היושב בטל ואינו עובר עבירה מקבל שכר כעושה מצוה, וזהו יש שכר. כלומר, אף על פי שאינו עושה מצוה בפועל, רק שהמניעה ועצלות הוא מחמת דבקותו בהשם יתברך ב"ה, אף על פי כן מקבל שכר, ומכל שכן אם הוא עושה מצוה [בפועל] כמאמרה[6].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ ספר החינוך מצוה כב-כג.
  2. ^ שמות כג, ה.
  3. ^ ספר השיחות תש"ד
  4. ^ ליקוטי תורה פרשת וישלח
  5. ^ תקוני זוהר סג, א: "אם זכו הא שו"ר מקבל קרבנא, ואם לאו הא חמור נוער, ובגין דא אתמר לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, יחדו כלומר לא תגרום דיאכול חמור קרבניה דשור".
  6. ^ אור תורה וישלח מד, ב